פָּרָשַׁת 'תַּזְרִיעַ' - לְשׁוֹן נְקֵבָה. אִשָּׁה - עֵזֶר (כְּנֶגְדּוֹ) - אִשָּׁה כִּי תַּזְרִיעַ אֶת הַשָּׁלוֹם בְּבֵיתָהּ.

״וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה זָכָר--וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, כִּימֵי נִדַּת דְּוֺתָהּ תִּטְמָא״. ובכן, פרשת תזריע רשומה בלשון נקבה, תזריע ולא יזריע, ואומר שהפרשה עוסקת באישה. בואו נגלה מה עומד אחרי המילה ׳תזריע׳. תזריע שורש ז.ר.ע - כגון הזרע שנוטעים באדמה ובעת המתאים מצמיח שורשים ויוצא מעל פני האדמה. וכמו הזרע שבצומח, הזרע שבאדם. כאן בפרשה אנו רואים: ׳אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה זָכָר׳ - למה הכוונה? הלא הגבר מזריע והאישה מבייצת. והכוונה שהאישה היא זאת הקובעת את מין הילוד, ולא די בזרע הגבר, אלא בתזמון וקדימות האישה על פני הגבר. ולמה העניינים הכל כך אינטימיים הללו ראויים לשבח בתורת ישראל??? ראשית, ׳אינטימיות׳ מעבר לעניין הפיסי, הוא עניין רוחני מאוד גבוה אליו בני הזוג אמורים להגיע, והוא הרבה מעבר לחיכוך הפיסי! הוא קשר בין הנשמות שלהם, קשר מיוחד ומאוחד שלא תלוי בדבר, קשר inטימי - פנימי ומקודש. קשר שכזה בדורנו הוא נס, אבל אפשרי, מצריך עבודה קשה על המידות והמוסר של כל אחד מבני הזוג. למעשה אם יש חזון בעולם - זה בעיקר החזון להיות לזוג אוהבים בלא תלות בדבר, רק משם יכול להימשך הבריאות, ההצלחה והשפע לאדם. ומה הסוד הרוחני במילה ׳תזריע׳? מה תזריע? שלום בבית. איך? ע"י ההבנה הראשונית והבסיסית 'הוא נולד ממך', ולכן איפה, הוא תלוי בך! הוא זקוק לכך שתביני אותו קודם הרצונות שלך. אחרי הכל הרצון העמוק שלך לקבל ממנו יחס, ויש לכך דרך אחת - שתראי אותו לפנייך, קשה אך גואל ומשלים אתכם. זהו מהלך כל כך פנימי ועמוק שמתרחש אי שם בגוף האישה והוא יוצר חיים. נראה כי האישה היא ה - זרע הראשוני היא ההתחלה של כל דבר, היא היוצרת/יולדת את הזכר ואוווו, רגע, ׳זכר׳ - אותיות ׳זר׳ ו כ׳ - ז״א, שהזכר הוא בבחינת זר בלא הכלי, שהכלי היא האישה - הנקבה לשון נקב (היא המקבלת ממנו). ׳זכר׳ גם לשון ׳רכז׳ מרוכז בעצמו, זה הטבע, הביני אותו - הכילי אותו. מה יש לנו כאן?? ׳לידה׳ - האישה בכל רגע יכולה לעזור לגבר שלה לצמוח ולממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בו, ע״י העזרה שלה, אחרי הכל כתוב בתורה שהיא ׳עזר כנגדו׳ היא צריכה לרצות להקריב למען האיש שלה (ולא להיות מרוכזת בעצמה), אין יותר אני צודקת והוא טועה, יש הוא צודק ואני צודקת כך נגיע להרמוניה. ׳וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים׳ - ידוע שאישה בימי הדמים, טמאה לבעלה (וגם בשבעת הימים שלאחר מכן ('7 הנקיים'). ולעניין הרוחני - ׳וטמאה׳ לשון ׳מאטה׳, ׳שבעת׳ לשון ׳בשעת׳  והרמז הוא לנו הנשים - להאט את הקצב, הבקשות, התלונות, הביקורת ולהתייחס לבעל, לצרכיו ולהעצמתו (מאתגר אבל זוהי חובתנו) ולא לשכוח לומר תודה - שבכוחה לפתוח את המקום האטום שברגש, שנזכה. את - אישה יקרה, תזריעי את השלום בביתך ותהיי עזר כנגדו – החיים. *בשנה מעוברת קוראים רק את פרשת תזריע, בשנים שאינן מעוברות קוראים 'תזריע מצורע' ברצף.