סִימָנֵי נִיסִים

סימנים רבים מופיעים בחיינו, אשר תכליתם להניס/לרומם אותנו דרכם אך לא תמיד אנו "ערים" לראותם. המילה: ׳מניסים׳ נגלתה אליי מתוך המילה: ׳סימנים׳ שיש בתוכה גם את המילים: 'סימני ניסים', המגלות לאדם איך הכול נרקם מראש ולטובתו העליונה, ולגלות לו על מה עליו לשים את תשומת הלב בחייו. המציאות החיצונית למעשה משקפת את עולמו הפנימי של האדם, באמצעותה ניתן באמת להתנוסס ולהתרומם או חלילה ליפול ולהתרסק, למה? כי אם נחיה את חיינו במבט שטחי ניפול מטה כ "שטיח", ואם נחיה את חיינו במבט עמוק ומרומם, עפ"י הסימנים והרמזים, נזכה להתעלות ולהתרומם. לצורך הדוגמה אשתף אתכם במקרה שקרה לקרוב משפחה. באחד מימי הקיץ שעברו, שיתף אותי הקרוב, שראה ברחוב שנמצא בסנטר, ציפור מסוג סנונית, שתחילה גססה ולאחר כמה רגעים ששב אליה היא מתה. הוא לא במקרה שיתף אותי הוא ידע שאקח את המציאות הנוכחית, אתבונן עליה ואגלה לו מה פשרם של הדברים, מתוך ידיעה שעולם פנימי מקרין לעולם חיצוני, ואין מקרה בעולם, ואת הכול השם רוקם בכל רגע ורגע לטובת האדם, וכל סימן הוא פלאי שבא לספר לנו עלינו, ובא לגלות לנו מה עלינו לעשות כדי לתקן את עצמנו כדי שנוכל לחיות מתוך המעלות שבנו ולא מתוך החסרונות. ולעניין המסקנות: ציפור - היא סמל לחופש, מעוף ורוממות הרוח. ציפור בגמטריה קטנה שווה 26 = 'יהוה', כלומר: חופש, מעוף ורוממות, מתקיימים בנו כשאנו נוכחים בהווה. המילה 'צירוף' - אותיות 'ציפור' מרמזת לנו להנהיג את חיינו עפ"י הצרופים הנכונים. עכשיו למה תחילה גססה ואז מתה? היא באה להראות לאותו אדם את מעשיו: 1. מהם סדרי העדיפויות שלו בחיים, הוא או הנזקק, 2. שיש לתת את תשומת הלב למי שזקוק לנו, קודם הרצונות שלנו ומכך נקיים 'ואהבת לרעך כמוך' ונתקיים מאליו, 3. שהדחייה היא לעיתים סכנת חיים! 4. לגלות לו שנתינה מצילה חיים, 5.  לגלות לו שהציפור/הנפש שבו "מתים" ללא עזרתו לאחר!!!! *חשוב לציין כי הוא מיהר לחזור אליה ולהציל אותה אך היא כבר הייתה מתה, אך עצם הרצון לסייע מראה תנועה בנפש של חסד גמור והתקדמות בנפשו. ולמה סנונית ולא יונה? ולמה בסנטר ולא בבריכה? זה הדיוק להפליא של הבורא בשיח עמנו, בואו נראה: במילה סנונית יש את המילה ׳נותנ׳ ו ׳נס׳, משמע: כשניתן בהווה יתרחש הנס האלוקי – י׳. וסנטר - זה מרכז, זה הלב שלנו, שכל ההוויה שלו מתרכזת בנתינה לאחר! זה להבין את הדיוק שבשיח עם הבורא – והבנת!                                                                                                                        הסימנים הם אבני הדרך - אל נתעלם, פן נעלם!