פָּרָשַׁת 'מְצוֹרָע' - 'מָצוֹר רַע'

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע, בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ:  וְהוּבָא, אֶל-הַכֹּהֵן". (ויקרא יד׳, א׳-ב׳). לכאורה, בשנה שאינה מעוברת, קוראים את הפרשות ׳תזריע׳ ו ׳מצורע׳ יחד. מה העניין, ומה הקשר בין תזריע למצורע שהן נלמדות יחד? בפרשת תזריע - למדנו כי על האישה להזריע שלום בביתה ע״י הבנת המוח הגברי: הוא יותר בעסקי חוץ, חושב ופועל פרנסה,  ואם זכה חושב הרבה על בורא עולם וכו׳.., את אישה יקרה: יותר בעסקי פנים: בית, ילדים סדר וארגון, התפתחות אישית והעצמה ואם זכית לחשוב גם כן על בורא עולם בכל רגע מה טוב ומשלים. הבנה שכזו אמורה לעורר בנו הנשים הבנה יתרה שתביא להכלתו של הבעל וראיית הטוב שבו - כי בדרך זאת אנו מעוררות בהם את הטוב הקיים ומאדירות אותם,  והם מאליו מחזירים לנו אור חוזר, והנה השלום בבית. נכון, במילים ובמשפטים זה נראה קל וקולע, אך במציאות זה קשה מאוד, אבל דורש אימון ודבקות באהבה שלא תלויה בדבר וברצון להיות אנשים טובים ומשפיעים - מה שמביא את השלווה והשלום לנפש. פרשת ׳מצורע׳ - כפי שאנו מכירים מהתנ״ך, מדברת על הצרעת, שהיא מחלה המתבטאת בעור ומביאה לגרדת ופצעים נוראים. כלומר: האדם החולה בצרעת נדרש להיות מבודד וסגור להמשך טיפול עד שיבריא ממנה. וכאן ניתן לראות את הקשר, במידה ואישה (וגם גבר בהחלט) לא תזריע שלום בביתה - כתוב: "אישה בונה - אישה הורסת", הם יהיו בבחינת ׳מצורע׳, שבסוד המילה ׳מצורע׳ הכוונה ל מצור רע - מקום סגור ולא נעים כדוגמת האדם הנגוע בצרעת, ח״ו!! אז יש לנו כאן מעין התניה, במידה והאישה תשכיל לבחור בדרך של הזרעה/בניה, השלום יכהן בביתם, כתוב: ״חכמת נשים בנתה ביתה״, ולא, צרעת/מצור בביתם (ח״ו). ושוב, אם מתעוררת כאן שאלה ׳ומה עם הבעל, הוא לא אמור להזריע׳? אז בוודאי שכן זה לא עניין של מי כן ומי לא, אלא עניין של יכולת יותר או יכולת פחות. כתוב: איש ו אישה - ההבדל ביניהם האות ה׳ ואומר: שאישה יורדת לעולם כבר עם השכינה/השלום ועליה משימת חיים להביא אותו על בעלה/ביתם. "איש ואישה זכו - שכינה בניהם". מה זה זכו? זיככו! כל העניין הזוגי הוא מאוד שורשי ומאוד מתוכנן, עלינו כנשים ללמוד ממש מה התפקיד הרוחני שלנו מול הבעל האהוב, מהסיבה  שיש לנו יכולות מובנות ב DNA, ומעצם כך עלינו להתאמן בלא לשפוט, לא לבקר, לדון לקו זכות, לראות את הילד שבאיש לפני הצורך האישי שלנו הנשים, ובכך לצמוח יחד. למעשה פעולות הנובעות מראיית האחר, מראות על בגרות וגדילה רוחנית, שנזכה. *חשוב לציין כי האיש שמולנו מראה לנו את הליקויים בתוכנו, עלינו לתקן בתוכנו, לנסות לתקן אותו לא יקרה לעולם. קודם את :). הסוד שבמילה 'מצורע'. 'מצורע' - אותיות ׳מצור רע׳, ׳עצור׳ - הכוונה למקום לא נעים בכלל בנפש האדם המותיר אותו עצור, פצוע רגשית, מדמם מכאב ומבודד אפילו מעצמו - מהנשמה המאוחדת שהופקדה בגופו. ועל כן, הפרשות מזכירות לנו שכדי לא להגיע למצב של מצור ועוצר, של צרעת, של רע, עלינו לזרוע טוב - להבין שיש כאן בורא לעולם המשגיח על כל אחד ואחת מאתנו באופן הפרטני ביותר, ואילו המחשבה שאדם עשה לי, אמר לי, לקח לי, היא ילדותיות. כולנו כמו בובות בתיאטרון המגלמות תפקידים במטרה להוציא את התסריט הכי שמח, יפה ואוהב מחיינו. אז אם אדם אומר לנו משהו לא נעים, להוציא אותו מהמשוואה ולהכניס את השם ששלח אותו לעורר אותי למשהו לא בסדר אצלי, לצאת מהאשמה ולהתכנס לבירור וגדילה. שבת הגדולה יוצאת דווקא בפרשת ׳מצורע׳  וכילמה?- מהסיבה שזוהי גדולה לצאת מן המצור הרע והצורם שבנפשנו. אדם גדול הוא אדם דגול - המתרומם כ דגל אל השלום שבתוכו. בסיעתא דשמעיה על כולנו.