פָּרָשַׁת מִטּוֹת - מַסְּעֵי - לְהַטּוֹת אֶת הַמַּסָּע לְכִוּוּן זַךְ יוֹתֵר.

מטות - "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל-רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה. אִישׁ כִּי-יִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה, אוֹ-הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל-נַפְשׁוֹ--לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ:  כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה". (במדבר ל, ב'-ג'). מסעי - "אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לְצִבְאֹתָם:  בְּיַד-מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן". (במדבר לג, א') אפשר לומר שאני כמה ימים חושבת על הפרשה/הפרשות, ולא באמת מבינה למה הן יחד, ובכלל מה זה השם הזה שנתנו לפרשה, מטות - מסעי? זה כמו לקרוא לפרק בספר 'מקלות מדברי', מה הקשר? וכאן בדיוק נכנס קב"ה דרך חז"ל, ו "מצפה" שאנו נמצא את הקשר/ההתקשרות. בואו נראה.. עוד לפני שאגע בשמות הפרשיות, ניתן לראות כי פרשת 'מטות' פותחת באותיות: לב, וגם מסתיימת באותיות לב, ואוו, מה יש לנו כאן? בהמשך מאמינה שנגלה... פרשות 'מטות - מסעי' נקראות ונלמדות יחד, בכוונה תחילה, 1. כדי שהן יקראו תמיד בימי בין המצרים. 2. כדי שפרשת 'דברים' תיקרא בשבת שלפני תשעה באב. פרשת 'מטות' - עוסקת בחובת קיום הנדר והשבועה, ומלמדת אותנו, שאם אנו נודרים או נשבעים אנו מחויבים לקיים את הנדר והשבועה, אחרת, הנפש מתייסרת. ככתוב: - ”שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ” (משלי, כ"א, כ"ג). ולא רק נדר או שבועה, כל היוצא מפינו חייב לקיים. אויייי וכמה אנו נופלים בזה, אך גם לכך ב"ה יש תשובה: "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (משלי כ"ד, ט"ז) - האדם שכל כוונותיו אמת להשם, האמנם ייפול בנפשו, אך יקבל כוחות מהשמיים לקום ולנסות שוב. (אין הכוונה ל 7 פעמים, אלא, עד שהצדיק יגיע לשובע בנפשו, לשביעות רצונו, עד שיצלח את מידותיו המקשות). פרשת מסעי - היא הפרשה העשירית, המסכמת את חומש במדבר - "חזק חזק ונתחזק" - נהוג להכריז בסיום חומש. ובכן, היא עוסקת בסיכום המסע של בני ישראל במדבר סיני, והכנות אחרונות לקראת הכניסה לארץ ישראל. וכאן, עלינו לדעת כי המקרא מדבר אלינו, אל הכניסה שלנו בנפש למקום ישר (ישראל) ואמתי. איך נכנסים? מאפשרים, פותחים את הלב, מתבטלים להשם וחושבים אלוקות - "אין עוד מלבדו", "עילת העילות וסיבת כל הסיבות"... המקרא לא מספר לנו סיפור וזהו לעלות לישון, המקרא מספר ללמד אותנו להתעורר ולעלות אל נפשנו! ועכשיו לסודי הסודות.. כלבבי. המילה 'מטות' - כפי שנשמעת לנו, היא מילת רבים. והכוונה היא לקבוצות נבחרות ובכירות בעם ישראל, שהיו בעלות השפעה גדולה (להבדיל, כמו מטה הליכוד וכו'..ולמה להבדיל? כי אין מציאות כזאת בתורה של פוליטיקה ותשקורת, אלא, אהבת ישראל). אז מה הסוד עבורנו במילה 'מטות'? המילה מורכבת מן המילה 'מות' והאות ט' - המלמדות אותנו שאם לא נדאג לטהר את פינו, נחווה מוות בנפשנו. שזה מתחיל בראש ובראשונה בטיהור המחשבה! והמחשבה היא תמיד - אין רע יורד מן השמים, ואין אדם נוגע במוכן לחברו. כמובא בחז"ל בגמרא מסכת יומא (דף ל"ח) "אמר בן עזאי: בשמך יקראוך, ובמקומך יושיבוך, ומשלך - יתנו לך! שאין אדם נוגע במוכן לחברו - אפי' כמלא נימא! אז למה בכלל לדאוג ולהתלכלך? השתדלות מצדנו, והשם יהיה בעזרנו. ישנה קריאה מובהקת לכל הקהילות (מטות) העוסקות באהבת ישראל, ללמד טוהר המילה, טוהר המחשבה. ולמילה 'מסעי' - שמופיעה בצמוד למילה 'מטות', ונראה שהן "קשורות בנפשן", יש בוודאי סוד עברנו.  המילה 'מסעי' - מורכבת מין המילה 'מעי' והאות ס' - המלמדות אותנו כי המסע שלנו מפותל כ 'מעי' הגס - שהוא איבר העיכול האחרון במערכת העיכול שבגופנו, המעכל את שאריות המזון (שעוכלו כבר בקיבה ובמעי הדק). ולא במקרה פרשת 'מסעי' - היא הפרשה האחרונה בחומש במדבר, אימל'א איזה דיוק להפליא. המלמדת אותנו כי אכן כולנו כאן במסע מפותל כ מעי, מסע ספיראלי כזה, עגול, כאות ס' -המחזיר אותנו פעם אחר פעם לאותה הנקודה, במטרה שנגדל ונתפתח אל מלוא הפוטנציאל הטמון בנו, דרך השם! אל רמת תודעה אחרת, המעלה אותנו בנפש למדרגת: סוֹמֵךְ יְהוָה לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים – השם מסוכך (לשון סככה) על האנשים שמרגישים כאב בנפשם ומיישר את מצבם. ידיעה שכזאת חייבת להשרות שקט פנימי, אחרת, אין אמונה וביטחון בכח עליון. וכשיש אמונה וביטחון, ללא צל של ספק, ניתן להגיע לישורת האחרונה בנפשנו, תוך החלטה שדי עם הסבל העצמי והיי לחבל האלוקי!!! ואכן זהו מסע מפרך, אך יש לו תכלית - להטות (מטות) אותנו מן המצרים שבנפשנו -"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" - להזיז אותנו מכל מי ומה שמצר עלינו: מחשבות קשות, רגשות שליליים, אנשים בלא דעת וכו'.. ולהימצא במקום טוב בנפש, בהבנה נעלה, בהתפתחות, שהכל לפי הסדר ובהשגחה ממש. אני לא יודעת מה אתכן, אבל אני מתמוגגת לאור הפרשה - הפרשה היא ה "מנטורית" שלי, והלוואי גם שלכן. אז בפעם הבאה שנישאל "הכל בסדר"? נענה: "הכל לפי הסדר" וסדר תמיד מתחיל ממחשבה המחוברת לאבא. מסע שכזה.. מפותל כ מעי אך כסופו ישר ומכין ליציאת הפסולת, כך ברוחניות, כולנו מתפתלים בין נפתולי החיים במטרה ליישר את דרכינו, תוך הוצאת הפסול בנפשנו. (דורש לימוד והתמדה). ולך בת ישראל: "וְעַתָּ֗ה בִּתִּי֙ אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כֹּ֥ל אֲשֶׁר־תֹּאמְרִ֖י אֶעֱשֶׂה־לָּ֑ךְ כִּ֤י יוֹדֵ֙עַ֙ כׇּל־שַׁ֣עַר עַמִּ֔י כִּ֛י אֵ֥שֶׁת חַ֖יִל אָֽתְּ". (ספר רות,ג,י"א). את במסע - מסעי - מסע של השם - השם יודע את כל אשר במעייך - בפנימיותך, וכשאת עמו הסירי כל דאגה מליבך הטהור הכל מובטח לך. לב הפרשה בהחלט לשים לב למה שקורה לך בפנים ולמי שקורא לך באמת ובתמים. חזק וברוך. תודה להשם יתברך. שהדברים יהיו לגאולת הדעת בעם ישראל, אמן ואמן.