פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ - מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ, רַק כַּאֲשֶׁר נַגִּיעַ לְאִזּוּן בַּנֶּפֶשׁ, נוּכַל לְהָבִין מָה הַשֵּׁם רוֹצֶה מֵאִתָּנוּ, וְנַחְוֶה אֶת הַלֵּב וְהַשִּׂמְחָה.

״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה; וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי״ (דברים לב, א׳). הפרשה אינה פותחת במילה 'השמעו' או 'הקשיבו', אלא מה? היא מתחילה במילה 'האזינו'. ושימו לב, דברים פרק לב. איזה דיוקים. המלמדים אותנו כי ההגעה אל האיזון הנפשי עוברת דרך הלב. ומה זה לעבור דרך הלב? זה לעבור בכל התחושות שהלב חווה ולהחדיר בהן אמונה. רק בדרך של החדרת אמונה אל כל מצבי הנפש, נוכל להגיע לאיזון פנימי ומנוחת הנפש. הרי, אם אדם יודע בלב שלם שכל מה שעושה הקב"ה זה לטובה, אזי, גם בזמנים שאנו חווים אותם כלא טובים אנו יודעים שזה השם שפועל כרגע לטובתנו. ידיעה שכזאת פעם אחר פעם מולידה איזון. איזון - הוא תוצאה של עבודה מתמדת בנפש האדם. בנוסף לחיי אמונה, על האדם לחתור אחר האיכות הנטועה בנפשו. מאחר וגילוי איכות/הפוטנציאל הטמון בו, יוצר איזון ושקט. כל מטרת האדם למעשה היא לתקן מידותיו: להכניע את האגו ולהצמיח את הענווה, וגם למצוא במה הוא ממש טוב - במה הוא יכול להשפיע לעולם מטובו. למשל אני, טובה בכתיבה ודרכה אני יכולה להשפיע. הכתיבה מוציאה ממני את הטוב שהשם נטע בתוכי ומכך מאזנת אותי. כך לגבי זמר, צייר, מהנדס וכו'. אחת השאלות שיכולות לסייע לכם להבין במה אתם טובים/מוכשרים, היא: מה הייתם מוכנים לעשות בלא תמורה פיזית? שם הסוד. שימו לב לסודות. ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה״ - מה זה האזינו השמים? היתכן כי שמים יכולים להאזין? כן. היקום קשוב לתדר הפנימי שאנו נמצאים בו. כל אחד ואחת מאתנו יוצרים לעצמנו שדה אנרגטי שאינו נראה אך הוא מושך אליו את סיטואציות החיים. כך שאם למשל אדם אינו מאושר מהמציאות הנוכחית שלו, המציאות תיתן לו להתמודד עם מציאות קשה יותר. אדם קשה עם עצמו מושך אליו מציאות שתקשה עליו. המציאות היא מראה. לכן מאוד מאוד חשוב להבין באיזה רגש אנו אחוזים. אם בפחד, זה מה שישודר לשדה האנרגטי שלנו. אם כעס, כעס ישודר, וכן הלאה. אם אישה למשל טרודה שלא תמצא את בן זוגה, היא משדרת לשדה האנרגטי שלה דאגה וחוסר באמונה. ומכך היא תמשוך לחייה דאגות נוספות ותרחיק מעצמה את בן זוגה. וזה לא השם שמרחיק, אלא, היא שמרחיקה מעצם הפגם במחשבה שלה המשבש בה את התדר שנפלט לעולם. במצב שכזה, היא תחווה אכזבה ועוד אכזבה כדי להחזיר אותה למצב של אמונה, למצב של איזון פנימי. להרמוניה בתוכה. שרק משם אפשר לקרב את הישועה באשר תהיה. כי כשהיא בהרמוניה היא מתיישרת עם היקום, עם מה שמוכן רק לה ומחכה יותר ממנה להגיע אל חייה. קולטים את הגאונות של השם? לא תהיה הרמוניה בנפש לא יהיה רומן עם השם :), לא יהיה איזון.  ולכן 'האזינו השמים ואדברה', בא ללמד אותנו להאזין לאמונה!! לא לדאגה, לא לחוסר! ולא לפחד! להאזין לשמים - למקום הנעלה שבנו המחובר לאור אינסוף. שמים - שם מים. האיזון שנוצר מהחיבור לשמים - לקול הפנימי, הם המים/הזרימה של החיים. ושם, בחיבור והאיזון נצליח להבין את הדיבור האלוקי - 'ואדברה'. רק שנחווה את הרוגע נוכל להבין את אלוהים שזה את עצמנו. הפסוק ממשיך:  ״וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי״ - גם כאן, האם הארץ שומעת? כן. הארץ היא איפא השדה האנרגטי שלנו. ומה שנזין בנפשנו יפלט החוצה. המילה ׳ארץ׳ מתכוונת לארציות שבנפש - לחלק הנמוך - הבהמי והאגואיסטי שבנו שכולו רצון לקבל לעצמו. אז 'ותשמע הארץ אמרי פי' - מלמד אותנו, כשנגיע לאיזון בנפש גם המקום הנמוך שבנו - התאוו והתפוס, יצליחו לשמוע את השם. את הקול הפנימי הזועק להרמוניה. כולנו מתמודדים עם לא מעט כאב ורגשות קשים. שהשורש שלהם הוא אך ורק חוסר באמונה. השורש שלהם הוא שכחה! לכן חשכה. שכחנו שהשם מנהל כאן את כל האירועים והמצבים במטרה להביא אותנו לאיזון והרמוניה. כן כן, דרך הקושי והכאב בסופו של דבר מגיעים להכנעה ואיזון. 'האזינו' - ה' הוא האיזון. פרשת האזינו היא פרשה אחת לפני הפרשה האחרונה שבתורה. זה לא להאמין עד כמה שהכול מדויק להפליא. רגע לפני שמסיימים את התורה. השם מגודל אהבתו אותנו, מזכיר לנו לחוות את הלב והאיזון ע"י האזנה לשמים - האזנה למקום שאינו נראה אך מקום שחי ופועם בנו - הלב. מה הלב שלנו רוצה? נחת ושמחה. לב - גמטריה 32. יחד חמש = שמח. השמחה האמיתית היא בהקשבה ללב שלנו - לכאב שהוא נושא - להתמדה באמונה - לחנוך את השם בכל שניה - ורק אז נזכה לחוות את 'וזאת הברכה' - הפרשה האחרונה החותמת את התורה . חזק וברוך.