פּוּרִ/ים - הסוד הרוחני
פורים ידוע כ חג יהודי שמח ממש. נשאלת השאלה: איך יתכן כי חג שכזה שמח נקרא בלשון ׳פור׳/מצור? ובכן, המילה מגלה לנו כי שמחה יכולה להתקיים בנו אך ורק שנצא מהפור שהטלנו על עצמנו. כמעט כולנו מנהלים חיים שבהם הפלנו על עצמנו פור, מהסיבה שאיבדנו את זכות הבחירה ותמיד יהיה מי שיבחר במקומנו. וכדי לצאת מן הפור והמצור אל השמחה עלינו לבחור בטוב - לשאול את הלב מה טוב לך? והלב תמיד יענה שקט ושלווה. אז להבין מה מפר לנו את השקט הפנימי, מה מביא אותנו למצור ולהסגר, שזה הפך החופש שנועדנו להיות, ולעשות אתו עבודה רוחנית. להבין תחילה שהחוסר הערכה והזלזול וכו׳.. נובעים מחוסר הערכה שלנו כלפי עצמנו וכלפי הערכים שאיבדנו בתוכנו, ועלינו ללמוד לשים גבול ולעמוד מול אותם אנשים שאנו מאפשרים להם לגזול מאתנו את העצמי האותנטי. במעשה זה האדם עושה ״סטופ ״ לפור שהוא הטיל על עצמו. חשוב לציין כי ברגע שאדם חווה בנפשו רגש כואב הוא כבר במצור/בפור!! ועליו לעשות כל שביכולתו להבין מה מכניס אותו לחוויות כאב שכזו. בן זוג מכאיב? לעמוד מולו ולהציב גבולות! בוס מתעלל ומנצל - לעמוד מולו ולהציב גבול! ילד/ה חוצים גבולות - פה צריך להפעיל שיקול דעת ממש, ככתוב: ״חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ״, ״שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת״ - אלו הן הגישות היהודיות המציעות לפני הכל חיבה ואהבה יחד עם הצבת גבולות. למעשה, זה לא באמת משנה מיהו האדם העומד מולנו, כל האנשים נשלחו להראות לנו איפה אנו לוקים/חסרים, כל האנשים נשלחו לעורר אותנו לחזק את הערך העליון שלנו ולכן מה שמשנה זה האם הגענו להבנה שאם כואב לנו אנו עשינו את זה לעצמנו - אפשרנו כניסה להתעללות כזאת ואחרת ועלינו ללמוד לשוב אל הפשטות ולחזק את ערכנו כבני אדם חופשיים מעצם קיומנו, ובכך נשליט סדר חדש בחיינו שיחלץ אותנו מן הפור. וכשאנו מחזירים את השליטה אל חיינו, המסכות והרעשנים, התחפושות והליצנות לגמרי יורדים, ובמקומם עולה חגיגה מן הנשמה שמרגישה כמרחב הים. זאת לגמרי עבודה שעלינו להתאמן בה. נזכור - זה או פור או רף גבוה שעלינו להתחבר אליו. הבעיה העיקרית שלנו היא שאנו מתרגלים לפור - וזה כשלעצמו עצב גדול לנשמה!! אמן שנזכה להסתכל לפור הנפשי בעיניים ונהיה אמיצים מספיק בשביל לבחור לחיות בריא ושמח יותר, וזה מתחיל מההבנה שאני נשמה של בורא עולם ולא של אף אחד אחר. הציווי להיות יחד בכל מערכת יחסית שתהיה צריכה להיות מבחירה. פורים מזכיר לנו לשים קץ לפור ולקפוץ אל המרחב האינסופי הקיים בנו - אל השקט, הטוב והשלווה. כולנו נשמות שמחות שהתכסו בפור כזה ואחר. זה העת להסיר את המסכות והרעשנים ולהתחבר לבסיס (היהודי) ללא שום תכסיס. ניתן לראות כי המילה פורים נמצאת במילה כיפורים. שני חגים במילה אחת. מקרה? לא. ה׳ רקם? כן! למה? כדי ללמדנו כי לפני שנצליח בכלל לחגוג, נצטרך תחילה לכפר על מעשים לא טובים שעשינו. קרי: האשמה - שנאה - תככנות - מניפולציות וכו׳.. שהביאו אותנו לסבל והרס אישי שינקו מאתנו את כל שמחת החיים. אין אשמים!!! עלינו לשנן ולדקלם זאת כל יום כל היום כדי שנצליח לצאת מ הפור אל הפורים. אז קודם עלינו לכפר ורק אם באמת נצליח נרגיש את שמחת החג. אחרת, שוב, זה יהיה עוד יום כשאר הימים שלא מרגישים בו את השמחה האמתית. אין שמחה בלא תיקון האשמה והמידות שלנו. ראו המילה ׳אשמה׳ - אש מה׳! בואו נעשה ונהפוכו ונהפוך האשמה ללמידה פנימית. האחר לא ראה אותך, לא העריך, לא כיבד - בגד - רימה וכו׳.. לא להאשים! זה בדיוק מה שעשינו לנשמה שלנו - לא הערכנו אותה - לא ראינו אותה - לא כבדנו אותה - בגדנו בה - יבגדו בנו!! שנזכה כולנו להבין שהכל כאן מראה - מה שנעשה לנשמה שלנו יעשו לנו. על-כן, העבודה שלנו להעריך את עצמנו להפסיק עם הליצנות והפינג פונג: את/אתה הוא/היא - הכל קשקוש בלבוש. החכמה - להגיע לשמחה לחגיגה ולהרגיש כבני מלוכה!!! שנזכה ברוב עוז והדר אמן ואמן. פרשת השבוע שלנו, הנקראת שבוע לפני החג היא פרשת ׳תצווה׳ - אותיות ׳צוות׳ ה׳. ואומר: שעד שלא נצא מהפור האישי לא נוכל להיות לצוות עם אלוהינו שיסייע לנו להגשים ולהפרות. בפורים נוהגים לקרוא את מגילת אסתר שהיא כשמה גילוי ההסתר. כולנו חווים הסתר פנים, כלומר: לרוב אין אנו מבינים מדוע אנו נאלצים לחוות חוויות נפשיות ופיסיות כאלה ואחרות., אך כשאנו אנשים מאמינים באמת אנו אמורים להבין שאחרי החוויה יש הסתר גדול ותכנית שלמה שנרקמה עבור האדם במטרה לגאול אותו מהפור האישי שלו. למשל: אדם יצר תלות רגשית (ובוודאי שפיזית) באדם אחר, בורא עולם יתערב ויפריד בין השניים כדי לאפשר לאדם שחרור אמתי. אדם חופשי זה אדם שאינו תלוי באדם אחר אלא בבוראו בלבד. ועכשיו, אפשר לחגוג אפילו עם תחפושות ומסכות רק ליום אחד ולהסיר כן?! חג פורים שמח🤹🏼