"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה"
בהזזת האות י' נקבל ׳חי שירה׳. למה הכוונה, ולמה בכלל להזיז? כתוב בזוהר הקדוש: בורא עולם הסתכל באורייתא וברא עלמא, כלומר: השם הסתכל באותיות וברא מהן עולם, ומכאן, חייב לדעת כי בצרוף האותיות והמילים נמצאים כל הסודות לאדם היהודי מהם ניתן להיברא מחדש. בפרשה הקודמת ׳וירא׳ למדנו מהו כבוד הבורא אל האדם הירא מקונו. למדנו על מידותיו של אברהם אבינו, כלומר: בורא עולם מעביר לנו - עם ישראל - עם הנצח מסר עצום דרך הדמות שנקראת אברהם - אותיות בראם ה' (מבינים איך מגלים סוד, העיקר זה בראם/לברוא, הדרך הוא ע"י אברהם). והמסר הוא איך עלינו להתנהג כדי לברוא באמת מציאות חיים חדשה. קרי, אברהם מלמד אותנו על הנהגת החסד - שעל אף שהיה מאוד כאוב וסובל (כי מל את עצמו בגיל 99 - רמז ל 18 =ח"י) הוא לא וויתר על הכנסת אורחים. בורא עולם בא ללמד אותנו עוד דרך אברהם אבינו על הדבקות בהשם שעושה תמיד את רצון השם בתמימות ובפשטות בלי לשאול שאלות ובלי לחשוב אם זה מתאים לי או נוח לי, אברהם אבינו פשוט עושה כי ככה השם ביקש!!! השם ביקש למול את עצמו, אברהם מל, השם ביקש לעקוד את בנו יחידו, אברהם לא היסס ולא פקפק ברצון השם וכך עשה, העלה אותו על המזבח והקריב את הדבר הכי יקר לליבו (נו בואו נחשוב איך אפשר לעשות כזה דבר לא נתפס על הדעת, ועוד ניסיונות רבים בהם עמד). מה זה בא ללמד אותנו? מסר עצום: אברהם אבינו לא התעסק בכלל עם הדעת שלו אלא התעסק בדעת של השם בלב שלם ועל-כן, זכה לרשת את שרה וזכה שמזרעו תהיה ילודה אינסופית: ״כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו." בפשט - הכוונה לילודה אינסופית, בסוד - אלו הם זרעים רוחניים - מחשבות טובות המסוגלות לברוא מציאות חדשה ופורייה. *דוגמא לזרעים רוחניים: התגברות על מידות לא טובות ותאוות בנפש האדם, כוח לקיים מצוות, דבקות בחכמה נעלה, הבנת הנסתר וגילוי האמת וכו׳.. עד כאן עסקנו בפרשת ׳וירא׳ שהיא ההקדמה לפרשה שלנו - פרשת 'חיי שרה'. מי היא שרה בסוד? שָׂרָה יָרְשָׁה יֻשְּׁרָה. אחת המידות שכולנו נמדדים בהן היא מידת היושרה. עכשיו, אם נשאל את רוב בני האדם - ״ישרים אתם״, יאמרו בוודאי ישרים. אך מה, שכחנו מהי יושרה. ׳יושרה׳ היא מעין ׳ירושה׳ שאנו מקבלים בזכות עבודה קשה עם הלב שלנו - עם העולם הנסתר שבתוכנו. יושרה היא לא מידה מובנת מאליה. אנו נמצאים בעולם שמאיץ בנו לפעול היפך יושרה כדי שאולי נזכה ברווחה כלשהי, מה שאף פעם לא קורה. ככה שיושרה היא תוצאה של יגיעה פנימית ולא אמירה סתמית. אין אדם שלא חווה בנפשו שקר כלשהו. במערכות יחסים - אנו רואים לא מעט מרמה ושקר אצל אחד מהצדדים (או שניהם), שלא כנים מספיק להודות באמת שהם מסתירים. במקום העבודה - אנו רואים כי לא מעט אנשים יוצאים לעבוד רק מפני שהם צריכים כסף להתפרנס ולא באמת אוהבים את מקום העבודה. זוהי לגמרי היפך יושרה עם האמת הפנימית. מול בני המשפחה - אנו רואים לא מעט קונפליקטים המהולים בהסתרות של שנים המולידות טינה והרבה סבל. זוהי מציאות בלתי אפשרית. על זה נאמר: ׳עלמא דשיקרא׳ - עולם השקר. מציאות שכזו לא באמת מאפשרת לאדם לחיות באותנטיות וביושר עם עצמו ומאליו עם סובביו, יושרה שתמיד מביאה אושר ושמחה בקרב הלבבות. שרה אימנו בפרשת השבוע שלנו - ׳חיי שרה׳ - ״וַיִּֽהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה״- מלמדת אותנו כי אריכות ימים יכולה להתקיים בנו אך ורק שנהיה לאנשי אמת ויושרה. לכן כתוב: ׳ויהיו׳ - לשון עתיד. המסמלת את הבחירה שיש לאדם בין שני מסלולי חייו - השקר או היושרה. זה למה כתוב: שני חיי שרה. שרה - אותיות ׳רשה׳ לשון ירשה ואותיות ׳ישרה׳. ומיהו אדם אמיתי? אדם ישר עם עצמו! בלי מרמה, כיסוי ובגידה עצמית. אלא, רק לב טהור ונקי. שרה היא גם מעין יועצת זוגית, סמל לאישה טובה - המלמדת את האישה לעשות רצון בעלה למען השלום בביתה (כמובן בזוגיות תקינה ומתפתחת). ומכאן, כי הירושה הטובה ביותר לאדם היא לרשת אמת ויושרה בליבו. ככתוב: ״אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף״ - על האמת רק אנו אחראים, והצדק - ישתקף מתוכנו במציאות. כמה כמה חשוב לרשת יושרה פנימית - היא ורק היא מביאה ל שירת חיינו. הדרך להגיע ליושרה היא ע״י היצמדות לכללים ולמסלול חיים נ-אור. הפרשה קרויה פרשת חיי שרה אך מה, מספרת אודות הקבורה של שרה. אם כך, נכון היה לקרוא לפרשה ׳מות שרה׳. ובכן, מה הסוד? הסוד הוא : שהשם מלמד אותנו דרך שרה כי כל אחד ואחת מאתנו יכולים לקום מההרגשה הנוראית שחווינו במציאות מאדם כלשהו, מחוויה כלשהי שמרגישה ׳מוות׳ ממש לנפש, אל החיים שאנו חפצים בהם. איך? יושרה פנימית!!!! אם מקונן בנו הספק לגבי אדם מסוים לקום וללכת כי הספק יתעצם והאדם יפגע בנו קשות. אם יש לנו ספק לגבי עסק שאנו רוצים להקים תבדקו מי רוצה האגו או השליחות וכו׳…. על-כן, הבורא בחר בחיי שרה כי מאוד חשוב לו שנתעסק בחיים ולא במוות - החיים יקרי ערך! ולכן כתוב ״שני חיי שרה״ - שהם שני המסלולים לבחירה (שקר או יושרה), וגם המעבר שבין תחושת המוות הפנימי בנפש, אל תחושת הלידה מחדש - שהפעם בטוחים ומאוזנים יותר. כלומר: שרה מלמדת אותנו שיש לאדם בחייו שתי לידות. האחת - הלידה הפיסית. והשנייה - הלידה הרוחנית שנולדת רק מתוך התאמתות עם הכאב שניהל לנו את החיים. מהו הכאב הזה? אותה הרגשת הדחייה העמוקה (שלא תמיד אנו מודעים אליה, רק מה, מיד מפעילה ומכעיסה אותנו שמזלזלים בנו או דוחים אותנו). סוד עצום לדעת שדווקא המשבר הכי גדול שלנו בחיים יחבר אותנו למי שאנו באמת - עוצמתיים, טובים יותר ומשוחררים. שרה נקברה 'במערת המכפלה'. והסוד - ׳מערה׳ אותיות ׳ערמה׳. ואומר: שאדם הפועל בערמה/ערמומיות קובר את עצמו כפול ומכופל במעין מערה חשוכה (מציאות חשוכה). נזכור - ירושה שרויה ב יושרה. ניתן לראות כי הפרשה שלנו היא מעין מתן זוגי. אנו רואים מודלים לזוגיות כגון: אברהם ושרה, יצחק ורבקה - המלמדים אותנו הכיצד לנהוג בכדי להגיע לחוויה זוגית טובה. איך? הסוד במילים/בשמות. עלינו לדעת בלב את התפקידים: הגבר משפיע, האישה מקבלת. זה הבסיס! ואז מתוך זה לברוא (אברהם) מציאות של השפעה של "שירה"/נעימות, שיולידו צחוק (יצחק) וקרבה (רבקה). 'חיי שרה' - גמטריה 11, רמז לזיווג - היכול להיות הגון בתנאי שנדע להתנהג נכון. אברהם ו שרה - אותיות התחלתיות אש/שא - רמז ל שא ברכה בזוגיות - לפי דרך ההגינות, ו אש אכלתם - לפי דרך העורמה. לסיכום: חמשת הפרשות שעסקנו בהן עד כה: בראשית, נח, לך-לך, וירא וחיי שרה. איך עלינו להתנהג על פיהן? בר(אש)ית - עלינו לשאת ברית עם הבורא/עם עצמנו - לייצר שלום בתוכנו. נח - עלינו למצוא חן בעיני עצמנו ובעיני הבורא - שנרגיש נח וטוב עם עצמנו. לך-לך - עלינו ללכת מכל מה שמכאיב לנו ונזכה שהשם 'יכלכל' אותנו. וירא - עלינו לראות את האור גם מתוך "החושך" ולכבד את עצמנו/ערכנו. ואם נעמוד בברית, בחן, בעזיבה ובמציאת האור, רק אז נזכה לחיי שרה - להשראה טובה, ליושרה פנימית ולחיי נעימות. חזק וברוך.
*שהדברים יהיו לעילוי נשמת אבי ז״ל דוד אלון בן שרה.