פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה - שָׂרָה אִמֵּנוּ מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ לָרֶשֶׁת אֶת הֲיָשְׁרָהּ הַפְּנִימִית

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" 

מדוע התורה מציינת חיי שרה ולא חיי רבקה, לאה, רחל וכו׳..? מהסיבה שהמילה שרה אוחזת במשמעות נעלה והיא יושרה - ללמדנו להגיע ליושרה פנימית, קרי, ליישר קו עם עצמנו!  שזה לא דבר פשוט כלל וכלל אך התמדה בבירור פנימי יחשפו את היושרה הפנימית מתוכנו. למשל: אישה שהייתה רגילה במשך שנים רבות למערכות יחסים שבהן היא קיבלה פירורים של אהבה, אמורה להתיישר עם עצמה ולעצור את הלופ ההרסני שנובע מערך עצמי נמוך וחוסר כבוד לנשמה שבה הראויה לאינסוף אהבה ולא לאפשר לעצמה פחות ממה שהיא ראויה. למשל איש: שבמשך שנים רבות נהג למצוא נחמה לכאב העמוק שלו בנשים, אמור לעצור את הלופ ולהתיישר עם עצמו ולהיחשף אל עצמו - להודות בפחד שמנהל אותו, להילחם בדפוס ולשבור אותו, אחרת לעולם הוא לא יגיע ליושרה פנימית ולא יחווה חיים של אמת, שמחה ויופי הנובעים מזיווג עצמי וזוגי כאחד. זוהי התכלית - ראשית להזדווג עם היושרה הפנימית ולחיות בשניים: איש ואישה זכו/הזדככו שכינה ביניהם. השם העניק לאדם אישה בכדי שדרכה הוא יצליח לרשת את היושרה הפנימית שהוא בלי לשים לב מסרב להכיר. לכן, היהדות כבר בגיל 18 מחנכת לבוא בברית הנישואין - כדי שכבר בגיל צעיר בני הזוג יתחילו לעזור האחד לשנייה לגדול מבחינה רוחנית. אך בפועל מה שקורה לרוב, זה הריחוק בין השניים שלא מבינים את המהות הזוגית, את "הערכת עבודה" בשניים, ואומר: שעל בני הזוג להבין את הקונספט הזוגי לצמיחה רוחנית. בני הזוג חייבים לדעת שמטרת הנישואין היא להתרומם (נישואין שורש נשא) דרך ההתנגדות, דרך המאבק שנשקף בבן הזוג, אך לרוב אנחנו לא מבינים האחר משקף לנו את ההתנגדות הפנימית ובמקום ללמוד דרכו אנו נמצאים חיים שלמים במלחמה מתמדת שמובילה בסופו של דבר לשנאת חינם וגרוש האחד מהשנייה. וכאן ישנו מסר עצום לשלום בית. השם צרף לאדם אישה כדי שתעזור לו לצמוח אל האדם האיכותי, אל מלוא הפוטנציאל שקיים בו, והפוך, גם האדם מסייע לאישה להתפתח בראייה הכוונה. העיקר זה להבין את עניין השיקוף בבן הזוג לגדילה ולא להאשמה. להבין את הדבר הזה מסוגל להביא שלום והרבה מאוד אהבה בקרב בני הזוג החפצים לטוב. וזה בהחלט מצריך שכל אדם בפני עצמו יכנס פנימה אל רבדי הנפש שלו וינסה להבין מה הקושי/העורלה שהתיישבו על ליבו ולא מאפשרים לו לראות בבן הזוג אמצעי לגדילה. ישנם מצבים שהפירוד מחייב ואין אנו יודעים מהו מסלולו של כל אדם שנקבע מראש לצורך התפתחותו, אך התפיסה שאנו אמורים לאחוז בה היא: האישה נבראה לאיש כדי לסייע לו להגיע למדרגת אדם שנברא בצלם. ואוווו. אז אם איש מרגיש שאינו יודע לאהוב את אשתו ובמקום גורם לה לסבל וקשיים, שיעמוד בפני עצמו וקודם שיודה ברעילות הקיימת בו וילך לטפל בעצמו. זאת החובה היהודית. האישה אינה שק חבטות של האיש, היא המראה לפצעים שהוא מנסה להסתיר ואם הוא לא יתפקח הבית יחווה גיהנום. כנ"ל לגבי אישה אם היא מרגישה שהיא לא מקבלת מבעלה את הצרכים הבסיסיים לקיומה: אמון, בטחון ומסירות עליה ללכת לטיפול והדרכה שיחזקו אותה ויעוררו אותה לערך עצמי גבוה שאולי גם ישנה את בן זוגה. ולא, המציאות כבר תיכנס לעזרה ותפריד בין השניים. שרה אימנו - היא סמל לזוגיות בין השניים המלמדת את הנשים לכבד את בעליהן, ובאותה נשימה אברהם אבינו - מלמד לעשות את רצון האישה. וזה בזוגיות בריאה. מהי זוגיות בריאה? זוגיות בראייה היהודית הפנימית!!! יוצא שאם גבר מתנגד לרצון האישה נמצא שהוא מתנגד לאלוהים, לשכינה ולטוב שהשם רוצה להעניק לו דרכה. אין טוב לאדם בלא אישה טובה. האישה היא הכלי דרכו קב״ה מעביר לאדם את השפע לכן ויקרא שמם ׳אדם׳. שנזכה לחוות זוגיות טובה ראשית עם עצמנו שתמשוך זוגיות טובה בשניים כשל אברהם ושרה שנקראו תחילה אברם ושרי, האות ה' גמטריה 5, כפול 2 = 10 = 1. זוג שזכו הופכים להיות אחד. זאת עבודה בהחלט אך שווה כל מאמץ. כולנו רודפים אחרי האושר והשלווה, כשלמעשה היא נמצאת בעבודה בשניים. להבין את זה, זוהי גאולת הנפש לשמה. אדם אמיתי הוא אדם ישר עם עצמו! בלי מרמה, כיסוי ובגידה עצמית. אלא, אדם שיש בו רצון לגלות בתוכו את הלב הטהור שהשם הפקיד בתוכו לזמן מוגבל. כתוב: ״אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף״ - על האמת רק אנו אחראים, והצדק - ישתקף מתוכנו במציאות. כמה כמה חשוב לרשת יושרה פנימית - היא ורק היא מביאה ל שירת חיינו. הדרך להגיע ליושרה היא ע״י כנות פנימית. נזכור! הפך כנות, נכות. הפרשה קרויה פרשת חיי שרה אך מה, מספרת אודות הקבורה של שרה. אם כך, נכון היה לקרוא לפרשה ׳מות שרה׳. ובכן, מה הסוד? הסוד הוא: שהשם מלמד אותנו דרך שרה כי כל אחד ואחת מאתנו יכולים לקום מההרגשה הנוראית שחווינו במציאות מאדם כלשהו, מחוויה כלשהי שמרגישה ׳מוות׳ ממש לנפש אל החיים שאנו חפצים בהם. איך? יושרה פנימית!!!! להקשיב לקול הפנימי, להגביר ערך עצמי, לנסות לפתור מצבים בדרך טובה, אם זה פשוט לא הולך, לעזוב. הבורא בחר בחיי שרה כי מאוד חשוב לו שנתעסק בחיים ולא במוות - החיים יקרי ערך! ולכן כתוב ״שני חיי שרה״. 'שני' - לשון שינוי. שרה מלמדת אותנו שאפשר להשתנות ולהיות אנשים טובים יותר, שרה מלמדת אותנו שניתן להזדווג עם העצמי העליון ולגשר על הפער שבנפשנו. שרה מלמדת אותנו שניתן לאחד כוחות בין הארציות שבנפש - הסבל והכאב לבין השמים שבנפש - יושרה וחסד. שרה היא סמל לאחדות, לזיווג אך קודם עם עצמה - עם פנימיותה ואז עם בעלה. חכמי הקבלה מלמדים אותנו בסוד על גילה שנפטרה בגיל 127, שהייתה נראית כבת 20, תמימה כבת 7, וחכמה כבת 100. שרה נקברה 'במערת המכפלה'. והסוד - ׳מערה׳ אותיות ׳ערמה׳. ואומר: שאדם הפועל בערמה/ערמומיות קובר את עצמו כפול ומכופל במעין מערה חשוכה (מציאות חשוכה). נזכור - ירושה רוחנית שרויה ב יושרה. ניתן לראות כי הפרשה שלנו היא מעין דוגמה ליעוץ זוגי. אנו רואים מודלים לזוגיות כגון: אברהם ושרה, יצחק ורבקה - המלמדים אותנו הכיצד לנהוג בכדי להגיע לחוויה זוגית טובה. עלינו לדעת את התפקידים: הגבר משפיע - מזריע, האישה מקבלת - נוקבא/נקב. אברהם - לברוא מציאות חדשה. שרה - לרשת יושרה יצחק - חיקוי לחקות את דרכיו של הצדיק ורבקה - להתקרב להשם הטוב. 'חיי שרה' - גמטריה 11, רמז לזיווג עם העצמי שיוביל לזוגיות בשניים שאותה יהיה ניתן להשיג רק ע" יושרה פנימית. אברהם ו שרה - אותיות התחלתיות אש/שא - רמז ל שא ברכה בזוגיות לפי דרך ההגינות והיושרה, ו אש אכלתם - לפי דרך העורמה. זאת הבחירה של האדם: "ובחרת בחיים". אישה היא חיים. לסיכום: חמשת הפרשות שעסקנו בהן עד כה: בראשית, נח, לך-לך, וירא וחיי שרה מלמדות אותנו איך עלינו להתנהג בחיינו כדי להטיב עמנו.: בראש ובראשונה -בר(אש)ית - עלינו לשאת ברית עם הבורא/עם עצמנו - לייצר שלום בתוכנו. נח - עלינו למצוא חן בעיני עצמנו ובעיני הבורא - שנרגיש נח וטוב עם עצמנו. לך-לך - עלינו ללכת מכל מה שהכרנו ולהתחיל התחלה חדשה שבה השם הוא המכלכל. וירא -עלינו לראות את האור גם מתוך "החושך" ולכבד את עצמנו/ערכנו. ואם נעמוד בברית, נמצא חן, נלך, נמצא אור, נזכה לחיי שרה - להשראה טובה, ליושרה פנימית ולחיים של צחוק ושמחה. אברהם מלמד אותנו על הנהגת החסד - שעל אף שהיה מאוד כאוב הוא לא וויתר על הכנסת אורחים. בורא עולם בא ללמד אותנו עוד דרך אברהם אבינו על הדבקות בהשם שעושה תמיד את רצון השם בתמימות ובפשטות בלי לשאול שאלות ובלי לחשוב אם זה מתאים לי או נוח לי, אברהם אבינו פשוט עושה כי ככה השם ביקש!!! השם ביקש מאברהם ללכת מכל חייו הקודמים אברהם הלך לו, השם ביקש מאברהם למול את עצמו אברהם מל, השם ביקש לעקוד את בנו יחידו, אברהם לא היסס ולא פקפק ברצון השם וכך עשה, העלה אותו על המזבח והקריב את הדבר הכי יקר לליבו (נו בואו נחשוב איך אפשר לעשות כזה דבר לא נתפס על הדעת, ועוד ניסיונות רבים בהם עמד). מה זה בא ללמד אותנו? מסר עצום: אברהם אבינו לא התעסק בכלל עם הדעת שלו אלא התעסק בדעת של השם בלב שלם ועל-כן, זכה לרשת את שרה וזכה שמזרעו תהיה ילודה אינסופית: ״כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו". כולנו נשמות ישראל המשויכות ברוחניות גם לשרה אימנו, שהיא האם הראשונה שלנו אחרי חווה. וכדי להפעיל בנו את החכמה, התמימות והיופי הפנימיים שהיו בה עלינו לדרוש מעצמנו יושרה פנימית. שרה - גמטריה קטנה 523 - אותיות לב ה' - שרה היא לב השמחה שלנו, מדוע? היא מחמדת אותנו לרשת את היושרה הפנימית ומכך תשרה עלינו השמחה, אמן ואמן.

*שהדברים יהיו לעילוי נשמת אבי ז״ל דוד אלון בן שרה.