טְרָאוּמָה - 'מַטֵּה אוֹר'
מהי טראומה?
טראומה - היא תנועה לא נעימה כלל בנפש האדם ולעיתים אף קשה מנשוא. אציין שאני כלל לא מומחית בטראומות ואין לי שום התמחות בטראומה כרגע, אני כן עוסקת בעולם הרגש ומנסה לתת בהירות לכל המתרחש שם. מה שאני מניחה כאן, זוהי התבוננות מעמיקה יותר אל מעבר המילה, היכולה לעשות סדר ממש בנפש. אציין שוב, כי המילה העברית טומנת בתוכה סודות עצומים לדרך טובה ולריפוי האדם, רק מה, אנו כלל לא מודעים ל "נכס" הזה שנתן לנו השם, שנקרא 'מילה', שבכוחה לעשות בחיינו סדר והקלה. בואו נראה. המילה ׳טראומה׳ בארגון אחר של האותיות תיתן לנו את המילים: מורה, טרם, אטומה, מטה, אור וכו׳… בואו נגלה מה הקשר ביניהן? טראומה היא: תנועה שלילית בנפש האדם הנגרמת כתוצאה מפגיעה קשה ברגש. על איזה רגש מדובר? פחד! כלומר: נוצרה סיטואציה חיצונית קשה (יותר או פחות) עבור אדם מסוים שעוררה מתוכו פחד עצום שטלטל בו את הנפש עד לאבדון במציאות. מכאן, כי 'טראומה' - היא תגובה אוטומטית לפחד חזק, האוטמת את הנפש הרמטית, וכשאדם נאטם הוא חולה. כגודל הרעילות בנפש, גודל הכאב שבנפש: פחד מוגזם בהתמדה יוביל לחרדה, לדיכאון ועצבות, לשיבוש האדם ולנפרדות מהחיים - נתק מהחיים. וכאן נדרשת התערבות של אנשי מקצוע המתמחים בדבר. טראומה יכולה להיות תגובה לפגיעה מינית, תגובה לנפגעי מלחמה, נשים מוכות (ל"ע), תגובה למקרה טרגי, טראומה מול קהל (לדג׳ אדם שדיבר מול קהל וכולם צחקו, בהחלט עלול לייצר בתוכו טראומה מלדבר מול קהל), וגם טראומה הנובעת מהתעללות רגשית (שהיא היום לצערנו השכיחה ביותר). מסקנה: טראומה תמיד תהיה תגובה לפרשנות מסוימת על סיטואציה חיצונית שנפגשה עם הפחד שבאדם ויצרה דיכוי בעולמו הפנימי. איך ניתן לנסות לסייע לנפגע טראומה? תלוי במידת הטראומה. אם קשה היא: זמן, אמפטיה גדולה, הקשבה, הכלה, ושילובו במסגרת המתאימה להתקדמותו. בטראומה שבה האדם מצליח להתעלות מהרגש ומצליח לתפקד בכוחות עצמו בלא טיפול תרופתי, ניתן יהיה להיעזר ביועצי הנפש, שעושים עבודת קודש ממש. שאם יורשה לי, היודעים להחזיר "עטרה ליושנה" - יודעים להראות דרך חדשה, שנובעת מתוך עולם הרגש, ומובילה לחיבור האדם לשורשו. שורש האדם הוא תמיד הידיעה שיש בורא לעולם. אז כל העבודה לחבר את נפש האדם לנפשו האלוקית. ישנם מקרים בלתי נתפסים בשכל האנושי המעלים שאלות ותהיות האם יש בורא לעולם אז למה ולמה ולמה? והתשובה עפ״י המקובלים/הקבלה היא: שהנשמה עוד לפני שירדה לעולם בחרה את האירועים אותם היא תעבור בחייה כאן בארץ כדי להשלים את תיקונה, והרי שהכל כתוב בספר החיים של האדם. ואם תשאלו מה לגבי הבחירה, "ובחרת בחיים" - זה לבחור בדרך שיש בה חיים - דרך של אמת, של משמעות רוחנית, של רוממות הנפש (ולא לרגע), דרך שהלכו בה אבותינו הקדושים - בדעת השם. ישנם אירועים שהם בלתי נמנעים וישנם אירועים שניתן למנוע אותם, איך? ע״י שינוי השקפת עולם! השקפה שיש בורא לעולם וכל מה שעושה לטובה, מביאה למנוחת הנפש. יוצא, כי כגודל האמונה שבאדם, גודל מנוחת נפשו. טראומה - היא לא משהו שרואים אך בוודאי היא משהו שמרגישים עמוק פנימה, ועם המשהו הזה מנסים לנהל חיי שגרה שלא תמיד מצליחה. על כן, וכאן נכנס הסוד שבמילה - כדאי לקבל סיוע שיחשוף מתוך הטראומה את האור, משמע: טרם האור, נחווה טראומה כלשהי. רובנו מכירים אנשים שבזכות הטראומה זכו לגלות בתוכם כוחות ותעוזה בלתי רגילים, שמינפו אותם לשיא הפוטנציאל שלהם, קרי, הטראומה הייתה קרש הקפיצה אל התכלית/הטוב שתמיד היה באדם. (ואני לא מדברת על טראומות קשות מאוד, שאף הן, בסיוע מן השמיים והדרכה נכונה יכולים לצאת לדרך חדשה). מכאן, כי טראומה באופן פנימי ועמוק יותר היא מטה אור. נזכור - המילים מסתירות סוד, ואת הסוד מגלים בהתבוננות פנימה. טרם שנגלה את האור - נחווה טראומה (כלשהי בנפש). טראומה - מורה אל האור, טראומה היא מעין 'מטאור' ה'. המקובלים מציינים לא פעם כי, יתרון האור ניכר דווקא מתוך החושך. שנזכה לדעת למילה ולנפשנו. אמן.