
המילה היא פלא פלאים. ראו את השורש במילה בקשה ב.ק.ש, ושורש המילה הקשבה ק.ש.ב המגלה לנו בסתר כי סוד הבקשה של כולנו היא הקשבה. מה מיוחד בהקשבה? הקשבה היא צורך קיומי, בלא הקשבה הילד/הנער/האדם חווה חרדה פנימית המתורגמת לנטישה/דחיה וזה יוצר בתוכו כעס המוליד בסופו של דבר הרס עצמי ומפעיל מנגנון של הישרדות ממש שמשבש לאדם את כל מערכות היחסים שלו. הן האישית, הכלכלית, הזוגית, המשפחתית. כשההרס העיקרי הוא האישי. ילד שלא הקשיבו לו לרוב הולך לאיבוד מפני שעמוק פנימה הוא חווה בנפשו שהוא לא מספיק טוב ואהוב והוא נאלץ לחפש אהבה ועמול קשה בשביל להשיגה, ע"י ריצוי, ביטול אישי וכל היוצא בהתאמצות שווא שמרחיקה את האדם מעצמו ופוגעת עוד יותר בנפשו. לוקח שנים רבות (אם בכלל) לאדם שכזה לזהות בתוכו את השורש, את הכעס שנבע מחוסר בהקשבה מסמכות הורית, ולהתחיל תהליך של השלת הכעס מתוך הבנה שההורה בעצמו לא היה פנוי רגשית ולכן לא היה מסוגל להתפנות לילדו. הקשבה היא השורש העיקרי במערכות יחסים, ולכן, היום שאנו מודעים לסוד המילה כדאי שנפתח את ליבנו הרחב ואת אוזנינו המאזנות להקשבה פנימית/לעצמנו ולאחר. מפני, שכשאני מקשיב לעצמי אני מבין שתמיד הכוונות שלי היו טובות רק לא פעם הם התנגשו בפחד לאבד או בפחד שיגלו שאני ילד שהלך לאיבוד ולא בדיוק יודע מה לעשות, וכן, גם אדם מבוגר יכול להתנהג כילד שהפחד שולט בו כל עוד הוא לא התפנה להתבוננות פנימית. הקשבה היא קסם ממש, היא מסייעת לאחר לשחרר ״קיטור״, להוציא מילים, תחושות ורגשות שעברו עליו במהלך היום או כמה ימים המסייעות לחוש קליל ונראה. אחרת מכך, אם אינו מוצא היכן להוציא את כל מה שיש לו בפנים (והאמת זה לא כ״כ משנה מה נאמר, אלא משנה שיש מי שמקשיב) הוא מרגיש חנוק ואצור. אך מה, יכולת ההקשבה לאחר היא ממש אמנות, והיא מופיעה בד"כ אצל אנשים שנוהגים להתבונן בעצמם. הקשבה היא לגמרי פיתוח אישי, המצריך שקט פנימי. ראו ׳ב קשה׳ - קשה לנו להקשיב! למה? כי הראש שלנו נמצא לרוב בהסחת דעת וכדי להקשיב צריך שקט ופניות. יוצא מכך, כי הקשבה היא מתנת חיים לאדם עצמו ולילדים שלו. הורה הקשוב לעצמו יקשיב גם לילדיו ולרוב יפתור אותם מן התסביך הנפשי והשלכותיו ההרסניות. ההקשבה היא המפתח ללב! כשילד מתנהג כשובב, הוא מבקש הקשבה, התייחסות - ׳תראו אותי אני כאן׳ (ואולי בדרך זו נצליח לנטרל את הריטלין), כנ״ל גם כשאישה לא רגועה ולא שמחה היא מבקשת בסה״כ הקשבה, וגם כשאיש כועס ומתוסכל הוא מבקש הקשבה. וכך לגבי כל נשמה ונשמה בעולם - המבקשת הקשבה למען ההשקטה הפנימית. יכולת ההקשבה מתפתחת בנו כשאנו תחילה קשובים לעצמינו - לאותו קול פנימי (אינטואיציה) המבקש מאתנו הכרה ובהירות. הקשבה לעצמנו מייצרת בתוכנו אינטימיות - שהיא משאלת ליבנו. זהו מקום מקודש בנפש האדם של מרחב מוגן ובטוח, עליו נאמר: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״, כלומר: עשו לי מקום בלב והשכנתי בו חופש ועצמאות שלא ניתן להשיג בשום מקום. שנזכה להיות קשובים ונשוב אל השלום הפנימי והחיצוני כאחד.