צִפּוֹר בְּלִי כָּנָף| שושנה אלון

היא צייצה 

ה תועיל לייצר לי כנף

כדי שאוכל לאהוב במרחבים?

כן אהובה ענה המלאך

 אך ידיי כבולות ברשת

 רגליי כשלו מלכת 

וראשי שבויי למסכת 

עצבות כיסתה את פניה של הציפור 

ציף ציף אל הרציף חשקה היא להגיע

ישבה היא על ענף ותהתה 

מה יפים הם החיים ואיך מכאן עפים ???

הגיח במהרה המלאך

 קחי לך אהובה 

רקמות תאים וגידים 

הניפי כנפך אל שלוות הנעורים 

קרא המלאך בהתלהבות 

ציף ציף ניגנה הציפור וצייצה  

הייתכן כי הכנף בכלל עליי

והייתה זקוקה היא להנפה?! 

כן אהובה, יפה שלי 

את ציפור הנפש בשלמותה 

בלעדייך לקן שלי לא הייתה משמעות 

מביט בך ונרגש

עפה לה הציפור וצייצה:

תודה אהבת שמיים 

תודה על כנף

תודה על ענף 

תודה על מעוף 

בלעדיך לקן שלי לא הייתה עצמאות 

בוא אליי אישי עם ידיך המלאות 

ונלך לנו ברגליים יחפות 

ציפור יפה שלי 🕊

העליתי כאן 'פרולוג' שכתבתי לפני זמן מה.. שהפך ל 'אפילוג' - HAPPY LOG. והוא פונה לכל הנשים המלכות אשר חולמות להגשים את עצמן ולא בדיוק יודעות איך. אני פונה לכל הנשים שחיפשו מזור בכל מקום אפשרי חוץ מעצמן. אני פונה לכל הנשים שסוחבות כאב ולא יודעות מהיכן הוא נובע.. הפרולוג הזאת בשבילכן. שנים על גבי שנים חלמתי להגשים את עצמי, ואכן, על פניו הגשמתי, אך מה, תמיד משהו בפנים הרגיש לי חסר, לא ידעתי מה. היום, אחרי שנים רבות של חקירה עמוקה מאוד בנפש, אני יכולה לומר לכן הנשים המלכות לא משנה כמה נחשוב שאנו מגשימות את עצמנו בעולם החומר, אם לא נתנו ביטוי אמיתי לילדה הפנימית שבנו - לכאב העוטף את נשמתנו - לעולם נרגיש חוסר בנפש, שלא נדע הכיצד למלא אותו, מהסיבה שהתרגלנו לחשוב שאם לא טוב לנו, נלך לקנות משהו, נלך לאכול משהו, נלך להתרגש ממשהו, נצא לחופשה.. שזה בהחלט חשוב מאוד, אך אלו ״פלסטרים״ מנחמים, ולא ביטוי אמיתי לנשמה, שתמשיך להציק לנו עד שהיא תקבל את מבוקשה!! הילדה הפנימית לעולם לא תסתפק בנחמה פיסית, היא באה לעולם להביא אור ושמחה, וכל עוד היא לא חווה אור ושמחה אמיתיים - היא ״מציקה״ לנו, למזלנו כן?! אז אם את אישה יקרה כועסת, מבולבלת, לא מבינה מה את רוצה.. דעי! כי את רוצה לתת ביטוי אמיתי לילדה/לנשמה שבך. הפסיקי להוציא את התסכול החוצה והתחילי להתבונן פנימה - ותשאלי אותה - את הילדה הפנימית שבתוכך בשקט בשקט (בדיוק כמוה) ״מה את רוצה נשמה״, והיא תגיד לך: ״אני רוצה אותך שמחה״. את מוכנה? להיות שמחה אמתית ולא על פניו, דורש אומץ ותעוזה, דורש כנות והחלטה, דורש להפסיק להאשים ולהתכנס פנימה ולגעת בכאב הישן שאת סוחבת על ליבך שנים רבות וממש משחזרת אותו בלופים במציאות מול אינסוף אנשים. עצרי! הביני! הכאב הוא אך ורק שלך ולא של אף אחד אחר. ועל-כן, הפסיקי להאשים וקחי אחריות אמיתית הפעם, כזאת שרואה את הילדה שבך ולא את מי שמולך. הוא תמיד ישקף לך את כאבך העמוק ביותר, אך לא באמת יוכל למלא את נשמתך/תשוקתך. זה לא התפקיד שלו. הוא בעצמו מתמודד עם כאב ישן שלו. דעי אותך - הוא ידע אותו. ׳ציפור בלי כנף׳ - נכתב בכאב עמוק ומתוך רצון להרגיש טוב - ״צ׳יף צ׳יף אל הרציף חשקה היא להגיע״… מה זה הרציף? פרץ האהבה הנמצא בתוכך. ״הייתכן כי הכנף עליי״ - יש לך כנפיים אהובה, מצאי אותן בתוכך וזכרי - בכל פעם שתלכי נגד הרוח, יתקפלו לך הכנפיים. בורא עולם ברא אותך שלמה שיצאה להשתלמות בעולם הזה - למצוא את כנפי הרוח שבך - ״יש לך כנפי רוח.. אל תכחשי בן פן יכחשו לך.. דרשי אותן והמצאו לך מיד״ (הרב קוק). אמרי תודה לכל הדמויות שחלקו את כאבך וראי בהם אנשים טובים שמתמודדים בעצמם עם עצמם. את - ציפור הנפש בשלמותה - את צירוף של כל הטוב הממאן לצאת דרכך…היי אמיצה ונחושה לתת לילדה שבך את מבוקשה/מבוקשך, וגלי שאת כבר לא צריכה להתנחם בשום דבר יותר, כי יש לך אותך. זוהי הצלחה אמיתית - וגם את יכולה לחלץ את עצמך מן הכאב הישן ולהביא מזור בזכות כאבך.. רק תרצי בכך בכל ליבך. ספרי לי מה אומר ליבך, אם המילים נדמו.
_{*נכתב בלשון נקבה, אך מתאים מדבר גם לאיש החולם. לנשמה  אין מגדר.}