פָּרָשַׁת יִתְרוֹ - יִתְרוֹ(ן) הַתּוֹרָה וְהַשָּׁלוֹם

״וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן משֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְהוָֹ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם״ פרשת 'יתרו' מגיעה אחרי פרשת 'בא' ופרשת 'בשלח', שבהן למדנו כי לפני שבני ישראל נשלחו למדבר, הם באו אל פרעה העיקש בבקשה שישחררם ממצרים (ע״י משה עבד השם שביצע את השליחות עבורם). וכעת, אחרי שנשלחו עם ישראל ממצרים, מגיעה פרשת ׳יתרו׳ לשון התרה/שחרור, ומתירה לעם ישראל לקבל את התורה, ואומר: רק אחרי שאנו באים באמת להתאמת מול ה ״פרעה״ שבתוכנו - מול מה שמפריע לנו (מחשבות לא טובות, הרגלים ודפוסים הרסניים וכו.) להתקדם בעבודה הרוחנית, רק אז אנו מקבלים סיוע משמים שמתיר לנו לקבל את התורה/הדרך המאירה, השלום והשכינה. אם כך, מדוע חכמנו ז״ל שיבחו את יתרו חותן משה והעניקו לו פרשה על שמו? יכלו לכתוב פרשת 'סיני' או פרשת 'מתן תורה', מה כל כך היה מיוחד ב יתרו שזכה להיכתב לדורות? ויותר מכך, מדוע דווקא יתרו זכה שמעמד הר סיני יתקיים בפרשה הקרויה על שמו? לפני שנענה על השאלות העמוקות, חשוב לציין פעם אחר פעם כי עלינו לדעת שעל פי חכמת הקבלה/תורת הנסתר, התורה הנצחית שלנו כולה כתובה באופן של 'צפנת פענח', כלומר: התורה כתובה באופן שבו צריך להשקיע מחשבה של מה עומד אחרי המילים והאותיות, השמות/הדמויות, כי שם נמצאים הסודות האלוקיים שהוצפנו במיוחד לנו בני האדם היהודים הרוצים לחיות עפ"י הוראות יצרן ברורות ומבוררות, שתמיד יטיבו עם האדם ועולמו. ובכן, למה השם בחר לקרוא לפרשה 'יתרו'? תשובה: התורה מציינת שיתרו היה כהן מדיין, והרי שגוי לא באמת יכול להיות כהן לפי ההשקפה היהודית, מה שכן, התורה שלנו מרמזת על כך כי יתרו היה מנהיג גדול בדורו כמו מדרגת כהן שביהדות ואף זכה להיות חותן משה. איך זכה לכל זה? ממסירות נפשו! יתרו התפלא מגדלות השם ומעשיו הפלאיים: עשרת המכות, קריעת ים סוף, ירידת המן וכו'..., שבזכותם התחזקה אמונת ישראל בקב״ה ואמונתו, ואלו המעשים שהביאו אותו לקבל החלטה ולבחור להתגייר ולעזוב את מנהגיו והרגליו ולהתמסר אל היהדות ובכך זכה להיכנס לתורה הקדושה לנצח. מכאן ניתן להבין עד כמה חשוב בעיני השם להראות לנו כי עוד לפני קבלת התורה, לפני הסיוע מהשמיים, עלינו לבחור בטוב שזה להיאבק בתוכנו ולבער את המר ומאליו ייחשף האור הטמון בנו. ולעניין 'מַעֲמַד הַר סִינַי' - שהתקיים דווקא בפרשת יתרו, מהסיבה שזהו אכן מעמד, רגע מכונן שבו דמות כמו יתרו שהיה גוי וכומר, בוחר עמדה מאוד רצינית ומתמסר לאמת האחת - "עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל יְהוָה מִכָּל-הָאֱלֹהִים". בסוד המילה - 'יתרו' אותיות 'רות' - רות המואבייה, שאף היא עזבה את ערכיה ומולדתה ובאה (התגיירה) עם חמותה נעמי והצטרפה על היהדות ובכך זכתה גם היא להיכנס לתורה ולקבל מגילה על שמה -  ׳מגילת רות׳.  רמז נוסף בשם 'יתרו', אותיות יתרו(ן) - יתרון המתגייר ליהדות ופורש מן הטומאה. האות נ׳ בקבלה/תורת הנסתר מסמלת 50 שערי טומאה ובכך מרמזת לנו כי יתרו בחר להתקדש ומאליו הנון הסתלקה. מה שמלמד אותנו על היתרון העצום לבחור בדרך השם. עוד רמז במילה 'יתרו' - תור - זכר היונה, שהיא סמל לשלום, המלמדת כי בחירה נכונה תכליתה שלום. כמו-כן, יתרו אותיות תור(ה) - דרך חיים ראשית. "וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן משֶׁ֔ה" - ניתן למצוא סוד עבורנו גם במילים: 'וישמע' - אותיות מעשה, 'כהן' - אותיות נכה/כנה, 'מדין' אותיות דמיון, 'חתן' - אותיות נחת. ואומר: כשם שיתרו (שהיה גוי ולא סתם, היה ראש הכמרים) עשה מעשה, פעל למען האמת  משמע: התאמת עם ה נכות הפנימית שבתוכו - הבין שדרכו מעוותת ולא מטיבה עימו, וכשם שהניח לדמיונות השווא, וכשם שבחר בכנות - בחר בדרך המושתת על הנחת היסוד שיש בורא לעולם והוא כל יכול וכל הוראותיו לשלום ואחדות. ובדרכו זו זכה לנחת מהשם - זכה לשם טוב לדורות. וכמו יתרו המהווה דגמה לדורות, עלינו פי כמה וכמה לעשות מעשה שזה תמיד לקחת החלטה בוגרת! להניח לדמיונות הפוקדים את מחשבתנו, עלינו להתאמת עם הנכות לטובת הכנות הפנימית וממש "לנחות" אל הרוחניות (ללמוד על הנפש) להימשך (משה) בה ולחוות אותה כנחת ממש וכיתרון ענק על פני החושך. ומכאן, כי 'יתרו' ו 'רות' הם דמויות שבאו להראות לנו מהי מסירות נפש ממש, מהו וויתור אמיתי על הרגלים ודפוסים מושרשים, וויתור על דת, מוסר וערכים לטובת הדרך היהודית. הרי שזהו פלא גמור ואהבה של ממש לאלוקי ישראל. ואנו שכבר יהודים, חייבים להרגיש בלב שזוהי מתנה משמים ממש להיות יהודי/ה, ומעצם כך נזכה לשמוח ולהרגיש שייכות גמורה לכל נשמה ונשמה ובוודאי נרגיש שייכות לאינסוף ברוך הוא (שזאת התכלית). כל שעלינו לעשות - לרצות ולהצטרף לדרך האלוקית האחת שכולה אהבה וגילוי הטוב בעולם. שנזכה לעסוק רגע רגע ברצון השם ונפעל לדמות אליו ומאליו נזכה לעלות מעלה מעלה אל 'הר סיני' - אל חיים מרוממים מלאי הניסים, המלווים ע"י תורת משה רבנו שהוריד לנו את התורה מן העליונים וזיכה אותנו ב 'עשרת הדברות' - שיהיו לנו לחוקת עולם, חוקי יסוד בסיסיים בהנהגה היהודית. "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" - הדיבר הראשון בעשרת הדברות האומר: כי עלינו לדעת בלב שלם ובכל רמ"ח איברנו, כי רק בורא עולם יכול להוציא אותנו מן המיצר האישי שלנו ומן העבדות המערבית שבה אנו נמצאים, ורק שנבין זאת נוכל לכבד ולאהוב, שזה לקיים את שאר הדברות. נזכור -  עשרת הדיברות ניתנו בקולות ורעמים חזקים, למה? כדי שהן יפעלו בנו לדורי דורות. כולנו צריכים להיזכר במעמד הזה ולהרגיש בלב שזה קורה ממש עכשיו ברגע זה ויותר מכל להפנים שאין שום דבר בעולם שיכול להוציא את האדם מהקושי שבנפשו, לא כסף, לא אישה, לא דת אוטומטית וכו׳.. שום כלום. מה כן? הידיעה שהשם הוא האלוהים ורק הוא יכול לשחרר את האדם. אמונה שכזו היא המוציאה את האדם!!! לא במקרה אנו מברכים על הלחם - ״המוציא לחם מן הארץ״. ראו למילים - לחם - שורש המילה ׳מלחמה׳. ואומר: חז״ל ציינו כבר כי בזמן שאדם רעב ומגיע לארוחה זוהי שעת מלחמה, והברכה היא המסייעת לאדם להתאזן אחרי שהוא נרגע ומזכירה לו שהשם זן אותו ולא עובדי/בעל המסעדה הממלאים שליחותם. אז מי מוציא??? האחד!! קב״ה בכוחו להוציא את האדם ממיצר נפשו. בידיעה פשוטה זו שתתפשט לכל עצמותנו נזכה להיגאל מהאוטומטים שנתפסנו בהם. נזכור - אין אדם חופשי, ללא אדון (עולם). שנזכה להרגיש בלב כי מעמד הר סיני אמנם התרחש לפני הרבה מאוד שנים, אך הוא יכול להתרחש גם ברגע זה ממש, איך? ע"י חיבור לעמדה שבנפש! עלינו לבחור בעמדה שתחבר אותנו אל המקום הגבוה שבנפשנו, בשפת הקבלה אל הנפש האלוקית שבכוחה לחשוף לנו לא מעט ניסים שיעצימו את חווית החיים לצד ההשקפה היהודית. שהדברים הללו יהיו לגאולת הדעת בעם ישראל אמן ואמן.