פָּרָשַׁת וַיֵּרָא - אוֹתִיּוֹת אוֹרִי ו יאור

"וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵֽלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח-הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם" 

מהו הסוד האלוקי הטמון בפרשת/במילה 'וירא'? כפי שאנו כבר יודעים מן הפרשות הקודמות, המילה עליה קרויה הפרשה באה להעביר לנו מסר עצום. המילה 'וירא' בארגון אחר של האותיות תיתן לנו את המילה 'אורי' ו 'יאור' כלומר: השם בכבודו ובעצמו "יורד" עד לאברהם אבינו (כאדם היורד ל יאור) וירא אליו - ויכבד אותו. איך אנו יודעים שמדובר בכבוד ולא בפחד? תשובה: אין זה הגיוני לחשוב כי השם יפחד מברואיו. ולמה זוכה אברהם אבינו לכזה מעמד שהשם בכבודו ובעצמו ירא אליו, יבוא לבקרו? כי אברהם אבינו בפרשה הקודמת הצטווה ללכת מארצו, ממולדתו ומבית אביו ולבוא לאן שהשם אומר לו ללכת, ואברהם כך עשה בתמימות יתרה עזב את הכל ודבק בהשם עד כדי שעשה מעשה שלא יעשה על הדעת לגילו המופלג -למול את עצמו בהיותו בן 99. ושוב, לא יעלה על הדעת לעשות מעשה שכזה ללא דבקות עצומה בהשם יתברך. וכפי שהבהרתי בפרשת 'לך-לך', כי ברובד של הסוד שבתורה מדובר בברית מילה רוחנית. התורה עמוקה מאוד ולכן ניתן לפרש אותה לפי ארבעה רבדים המתחילים מן הפשט של הדברים ומעמיקים אל הרמז הדרש והסוד. מה שאנו מכירים לרוב, זה את הפשט - כדוגמת הברית שאברהם אבינו שמל את עצמו. זה למעשה הסיפור הראשוני - המעשה הראשוני שתפקידו להכניס אותנו לעניינים - למסר - למהות. תפקידנו, לחקור ולחתור אל האמת ולא להישאר ברובד הפשט, ולמה? כי כולנו ללא יוצא מן הכלל תרים אחר האמת. והאמת מגלים רק כשחותרים אליה. אז הבורא שם לנו את מעשה הברית ומצפה מאתנו שנגלה את הסוד העומד אחריו שהוא ללמד אותנו למול את עצמנו מבחינה רוחנית. כלומר: כשם שבברית פיסית המוהל מסיר את העורלה, כך אנו מחויבים להסיר את ה "עורלת ליבנו" - הרעילות היושבת על ליבנו. וכשם שהעורלה מכסה את מקום ההשפעה (כשגבר מזריע הוא משפיע/מוליד ובכלל כשגבר נמצא עם אישה ביחסי אישות הוא משפיע מאוד על עולמה הרוחני), כך הרעילות היושבת על ליבנו מכסה את האור האלוקי הכמה לצאת לעולם. ומהי הרעילות? מחשבות נמוכות שלא מחוברות להבנה שיש כאן מנהל/מוהל אחד יחיד ומיוחד שסידר מראש את הפקת חיינו ואנו חייבים להיות דבקים במחשבה שכל מה שקורה לנו זה מהשם ולא מבני אדם. עלינו בוודאי לקחת אחריות וללכת מכל מה שמעיק עלינו: ממערכות יחסים רעילות, הרגלים קשים, מידות לא טובות וכו'.. וזה למעשה הברית שהבורא רוצה ללמד אותנו לקיים מול עצמנו (דרך מעשה אברהם אבינו). בהמשך אנו רואים את מעשה העקדה - 'עקדת יצחק' - אברהם מצווה לקחת את בנו יחידו ולהעלות אותו כקרובן, זה הפשט. מהו הסוד? עקדה זוהי קשירה ועלכן, הבורא, דרך מעשה העקדה, מלמד אותנו על הקשר ההדוק שיכול להיות ביננו לבין בוראנו, אם רק נמסור נפש כמו אברהם אבינו, ונחשוב רגע רגע על הבורא ועל המהלך השלם שברא לאדם לתיקונו. כלומר: הבורא מלמד אותנו למסור נפש בעוצמה כזאת גדולה, כמו שחלילה מוסרים ילד כקורבן, כמו. הבורא משתמש בילד שזה הדבר הקשה ביותר כדי להראות לנו עד כמה מסירות נפש לבורא היא עניין כה מהותי בחייו של האדם. כוונת הבורא ללמד אותנו לקשור נפשנו לתכלית הבריאה שהיא תמיד - יש בורא לעולם, יש כח עצום מאתנו שמחכה שנחשוב רק עליו ולא על בני האדם שעשו לי לקחו לי.. וכשנחשוב השם, שרה - תשרה עלינו, אברהם - יברא בתוכנו מציאות חדשה, ששניהם יחד הבריאה (אברהם) וההשראה (שרה) יולידו מתוכנו צחוק (יצחק), יולידו אושר - אמון וביטחון. אז ראשית יש לנו את הדמויות הראשיות: אברהם שרה ויצחק והם נולדו לגלות לנו את הסודות הפנימיים הללו. וכאן נבין מדוע השם של האדם הוא כה מהותי ומלמד אודות חייו, ובכלל עד כמה שבמילה העברית טמונים סודות נשגבים לחיי האדם. כתוב שהשם ירד אל אברהם שנמצא במקום שנקרא: 'אלני ממרא'. ומה הסוד? אלון הוא עץ גבוה המלמד אותנו שאברהם היה במקום רוחני מאוד גבוה, למה? כי לא המרא את דברי השם! קולטים את הסודות מהמילים? במעשיו אלו מגלה אברהם את ה "אילן" הצומח מתוכו וזכה שירבה זרעו כ כוכבי השמיים וזכה לכרות עמו ברית לעולמים וזכה שהשם טיפל בו כרופא ומטופל. אלו הסודות עבורנו שנדע כי השם יכול לרדת לכבד ולטפל אישית בכל נשמה ונשמה, בתנאי שלא נפר את דברי השם ומאליו נזכה להמראה/התרוממות הרוח, אחרת מכך, החוויה הרוחנית שתשכון בנפשנו היא חוויה של מרמה מרירות וסדום ועמורה ח"ו.  זוהי הברית הרוחנית שעלינו לכרות עם בוראנו. וכאן ניתן לראות גם מעין ייעוץ זוגי. למה? כשאיש ואישה מתחתנים הם גם כורתים ברית - ברית הנישואין. ובוודאי ששניהם מצפים שיהיה ביניהם טוב. אך מה? כשישנה רעילות על הלב אנו רואים שהיחסים מגיעים לקיצם - לגירושין. וזאת מהסיבה שלא מעט זוגות נכנסים ליחסים עם רעל כלשהו על הלב שהיה קודם לנישואין, וכאן הפרשה מלמדת אותנו עד כמה שהברית והסרת "העורלה" הרוחנית היא כרתית. ניתן לראות דרך התנהגות שרה אימנו איך כדאי לאישה להתנהג מול בעלה למען השלום (וזה בתנאי ששני בני הזוג חפצים בכך). היא מלמדת לעשות רצון בעלה והוא מאליו יעשה את רצונה. איך יודעים? כתוב! אברהם מבקש משרה לומר שהיא אחותו כך עשתה, בהמשך הפרשה שרה מבקשת מאברהם שיגרש את הגר ובנה ישמעאל וכך הוא עושה - "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה.." ציווי אלוקי לשלום בית. בפרשה הבאה 'חיי שרה' אברהם מבקש משרה לאפות לחם ומיד קמה לעשות כרצונו ובמעשים אלו אנו זוכים לראות דוגמא טובה לזוגיות מתוקנת ולשלום בבית. מסקנה - השם מטפל אישית באנשים הדבקים בו ופועלים למען השלום! מוציא אותם מן השבי (אותיות ישב שבפסוק) הגשמי: מחשבות שליליות, רגשות קשים וכו'.. ובשבילם הוא פותח את האוהל האלוקי שגודלו הרוחני כ "חום היום" משמע: כשם שאי אפשר לאמוד את חום היום, כך אי אפשר יהיה לאמוד את גודל השפע האלוקי שיינתן להולכים בדרכיו – "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". ועכשיו, שימו לב לסדר הגאוני!!!! השם יתברך "ירד" לטפל בכבודו ובעצמו בנבראים שלו, לא לפני שנבנה לו בראש ובראשונה בית – פרשת בראשית!    לא לפני שנמצא חן בעיני השם  - פרשת נח! לא לפני שנעזוב את הארציות (המקום הצר בנפש), נעזוב את המולדת (המקום המוליד רגשנות יתר) ונעזוב את בית הורינו (הרגלים לא טובים) ונלך אחרי הנהגת השם – פרשת לך לך! ורק אחרי שנרכוש את כל אלה בנפש כ 'קניין רוחני', רק אז נזכה ל ו'ירא' אותיות 'אורי' – נזכה לאור השם שבכבודו ובעצמו ירד לטפל ולהוביל אותנו אישית אל הטוב הקיים למעננו. לסיכום העקדה, כתוב: "וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֨ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֨בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶ֨ךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּֽרִיָּ֑ה וְהַֽעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל אַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ". הסודדדד - לא, לא מדובר בכוונה להרוג ילד חס ושלום. כוונת הבורא מאברהם להעלות את הדבר הכי יקר לו שזה בנו כדי ללמד אותנו מהי מסירות נפש ואיך היא צריכה להיראות. השם מבקש מאברהם להקריב נפשו, הקרבה כזאת גדולה כמו שמעלים בן כקורבן חס ושלום, כמו. אז מעשה ׳העקדה׳ בחלק של הסוד - בא ללמד אותנו איך נולד צחוק ואושר אמתיים באדם. איך? ע״י היקשרות לבוראו. מי יכול לעשות זאת? כל אחד מאתנו, הרוצה לברוא את עצמו מחדש ע״י רצון אמיתי לשינוי. אז האדם שהוא נזר הבריאה אם יקשור עצמו לבוראו יזכה להשראה טובה - יזכה שהשם והעוצמה ישרו עליו וילודיו מתוכו צחוק (יצחק) גדול. אם כך, אברהם ושרה הם מצבים בנפש - בריאה - אברהם, והשראה - שרה. אברהם - מלמד אותנו לברוא את עצמנו מחדש. ושרה - מלמדת אותנו השראה - להישאר/לרשת את השם. מסקנה: אברהם ושרה ביחד ילדו את יצחק, וברוחני הם הולידו צחוק - תנועה חדשה בנפש. כשאנו פועלים במטרה לברוא את עצמנו מחדש אנו מתחברים לבורא ומקבלים ממנו השראה שהופכת לצחוק גדול והשפעה טובה לעולם. אנשים טובים - אני לא יודעת מי קורא אותי אבל מי שכן, אני כותבת את אלו הדברים וחווה ממש בעצמי את הבריאה מחדש, למה? כי בחרתי גם אני ללכת מכל מה שהעיק עליי כאברהם אבינו, ובמעשה זה מלתי את 'עורלת ליבי' וכפי שאתם רואים בעיניכם, זוכה אני להשראה ולצחוק גדול, הנה אני משפיעה וזה לא יכול היה לקרות בלי אהבה עצומה להשם ובלי האומץ ללכת אתו בלב שלם. החכמה להיות אדם דעתי הרבה מעבר לאדם דתי. שנזכה ללכת מהעורלה ולהגיע אל האור לה'. חזק וברוך. _{שהדברים יהיו לעילוי נשמת דוד אלון ז"ל בן שרה.}