פָּרָשַׁת 'בְּהַר' - הַשֵּׁם מְדַבֵּר אִתָּנוּ גַּם מִתּוֹךְ הַהִרְהוּרִים וּמְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ לַחֲזֹר לַעֲנָוָה.

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹר, דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם--וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה (ויקרא כה, א-ב). מדוע קרויה הפרשה בשם ׳בהר׳? ידוע, כי הכותרת היא מילת המפתח לכל פרשה ובה סוד עבורנו, בואו נגלה. רובנו מבינים כי מדובר בהר פיזי, אך זה בפשט של הדברים. האם המידע הזה עוזר לנו במשהו? לא. הר כשלעצמו לא אומר לנו הרבה, מה כן? הסוד שבמילה. הר - לשון הרהורים. "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹר, דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.." - משה רבנו נמצא בנפש של כל אחד ואחת מאתנו, קרי, כולנו נושאים בתוכנו ניצוץ ממשה רבנו, ואומר: כי השם מדבר עם כולנו תמיד ובפרט כשנפשנו מהורהרת ונמצאת במקום נמוך. איך יודעם? כתוב: ב- הר סיני. סיני - כמו ננסי משהו נמוך. הר סיני ידוע שהיה ההר הנמוך ביותר משאר ההרים ולכן הקב״ה בחר בו למתן תורה, כדי ללמדנו שעל עף המעמד הכל כך נדיר הזה הוא מתקיים במקום נמוך שתכלית הדבר לגרום לנו להבין מה היא ענווה שהיא הפך יוהרה, ללמדנו להנמיך קומה/להיכנע מול אירועי החיים שלא תמיד ברורים לנו ולהיצמד לאמונה כי השם עושה תמיד הכל לטובה , לא לפעמים ולא בערך, תמיד לטובה. זהו סוד עצום בשבילנו לדעת כי בזמן שאנו נמצאים מהורהרים בנפשנו שם נמצא השם יחד איתנו, כשקשה ולא מובן, כשההרגשה היא חוסר באנרגיה, חולשה, חוסר הבנה - במקום הנמוך הזה נמצא איתנו השם והוא מדבר אלינו ומבקש להיכנע! לתת לדברים לקרות מאליו ובעיקר לראות את השם בהרגשה הזאת כי ראיית השם בקושי היא תכניס באדם יראת שמים שלא הייתה בו קודם - שזה למעשה מתן תורה. השם נגלה לעם ישראל בהר סיני - מעמד לדורי דורות והעם קיבל יראת שמיים שלא הייתה בו קודם לכן. כך אנו אם נפקח את הדעת בזמן ההרהורים והקושי הנפשי, נחווה בסופו של דבר התעלות רוחנית. *בשנים שאינן מעוברות קוראים את שתי הפרשות :בהר - בחוקותיי יחד, מה הסוד? בהר - לכאורה מציין הרהורים שהם כביכול הבעיה, ובחוקותיי - מגלה את הפתרון - אם נלך עפ״י החוקיות הנעלה, ההרהורים יתאדו ובמקומם יחשפו מתוכנו הכוח והגבורה. שנזכה אמן. בהמשך הפסוק השם מבקש ממשה רבנו לדבר עם בני ישראל לשוב ארצה, ככתוב: ״דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ״, בפסוק אחד אנו רואים: הווה - 'דבר', 'ואמרת' - עבר, 'תבואו' - עתיד. ראו סודות נפלאים. דַּבֵּר - זה עכשיו אלינו ממש ברגע זה. התורה אינה ספר היסטוריה חלילה, התורה ניתנה לנו והיא מקיימת אותנו בזמן הווה לכן לכל אורכה השם מדבר מתוך הכתוב בלשון הווה שנבין כי הפניה של השם אל משה רבנו מופנית אלינו וכך לגבי כל דור ודור. וְאָמַרְתָּ - הכוונה שהדברים נאמרו כבר בעבר במעמד הר סיני הדברים לא חדשים לנו, אלא מה, אנו חייבים להיזכר בהם מחדש. כולנו נשמות מגולגלות במשך אלפי שנים. הנשמה שלנו כבר מכירה את מעמד הר סיני ומתן תורה וקריעת ים סוף והמכות וכו'..אם נרצה או לא זה נצרב לנו בנפשנו/בתודעתנו. העניין הוא עד כמה אנו פנויים בנפש להיזכר בזה. ולכן מאוד מאוד חשוב ללמוד תורה מלבד זה שהיא מזכירה לנו מי אנחנו באמת - 'עם הנצח' היא מנחיתה אותנו ארצה לשפיות ומחזירה לנו את ההכרה היהודית, זה בדיוק הכוונה במילה כי תָבֹאוּ - בסופו של דבר הנטייה היהודית היא לבוא הביתה אל הארץ המובטחת. נראה כי השם מבקש ממשה לקרוא לכל היהודים הנמצאים מחוץ לארץ לשוב ארצה, לאיזו ארץ? 1-אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם 2- וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה. כלומר: השם מציין בדיוק על איזו ארץ מדובר - הארץ שאני נותן לכם גם עכשיו ברגע זה! כדי להזכיר לנו שוב מי המושל בכל ומה היא הברית הנצחית ביננו לבינו - השבת - משיבת נפש. וכאן נשאלת השאלה: מדוע השם מפרט מהי ארץ? מה אנחנו לא יודעים שארץ זוהי ארץ ישראל האחת והיחידה שהשם נתן לנו אותה ובה שובתים בשבת? יודעים, אך לא תמיד זוכרים זאת ומאבדים לא פעם את הכיוון. וכאן, השם מזכיר לנו שוב את מקומנו בארץ - להיות בענווה, לחיות לפי גבול שקבע לנו - השבת - שמירה בטחון תכלית. ניתן לראות כי בפסוק: ״אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם--וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה״, השם מדבר בגוף ראשון ׳אני׳ רמז ל אין׳ - אין לי ארץ אחרת (גם אם אדמתי בוערת!), וגם מדגיש ׳הארץ שאני נותן לכם׳ - כי נבחרנו לרשת את הארץ, אנחנו ולא אף אחד אחר. והמילה ׳אשר׳ - רמז לאושר שהאדם יכול להשיג רק בארץ ישראל, והדגש הוא על אושר רוחני. כלומר: אנו רואים עוד לפני כמעט 6000 שנים, השם ידע שעם ישראל יהיה מפולג, יצא מגבולות הארץ אל מדינות אחרות בעולם, וכאן בפרשה שלנו אנו רואים כי ישנה קריאה עולמית לעבר היהודים לשוב ארצה אל הארץ שלהם, שבה שובתים שבת להשם מה שאין בשום מדינה בעולם רק בארץ ישראל. ומעבר לשיבה הפיסית השם מבקש מאתנו לשוב אליו בלב. המילה ׳שובתים׳ ו ׳שבת׳ - שהן מאותו השורש ש.ב.ת, מציינות מחד שביתה מעיסוקים של הבלי היום והעולם הזה, ומצד שני מציינות שיבה/חזרה הביתה אל המקורות היהודים, וגם מציינות שֶׁבֶת – 'שֶׁבֶת אחים גם יחד' - קריאה לאחדות לאומית. ניתן לראות כי המילה ׳שובתים׳ בארגון אחר של האותיות תיתן לנו את המילה ׳תושבים׳ - תושבי ארץ ישראל. ואיך כל זה קשור לשם הפרשה ׳בהר׳? הר נחשב למקום גבוה/מורם, אך הר סיני נחשב להר הנמוך ביותר מבין ההרים, ודווקא בו ניתנה התורה וזה כדי ללמדנו שגם במקום הנמוך ביותר שאנו נמצאים בנפשנו: דכדוך, עצבות, אבדון וכו'.., אנו יכולים להגיע למדרגה של קבלת התורה, איך? ושבת!!! השם מבקש מעם ישראל לשוב למקום הרוחני הגבוה שנמצא רק בארץ ישראל ששם נמצא היופי האמתי, שם נמצא המקום המרהיב ביותר עבור נפש האדם. השם קורא לכולנו ללא יוצא מן הכלל: לאלו שנמצאים מחוץ לארץ ולאלו שנמצאים כבר בארץ לשוב בדעת ולא להישאר רהבתנים שחושבים שיודעים הכל בבחינת "כוחי ועוצם ידי", זהו איסור גמור לחשוב כך. זה הסוד של בהר - לשוב למקום הגבוה בנפשנו דווקא מתוך השפלות ולהתוודע לניסים שיתגלו. 'בהר' בגמטריה 252 - גמטריה 9 המציין אמת וקבלה - עלינו לאמת את עצמנו כשנשוב ארצה אל הענווה ונזכה לקבל את התורה/דרך הישרה. שנזכה אמן.