סוֹד הַ "זַפְּטָה" מִיָּד אַחֲרֵי קַבָּלָה רוּחָנִית.

אני חוזרת בתשובה 5 שנים. ואם תשאלו למה? כי לא מעניין בחיי שאלה. וכחוזרת בתשובה, תמיד יש רצון כלשהו לקבל מיד שכר על הפעולות הטובות שעושים בחזרה בתשובה. תחילה, רואים ממש את השמחה של השם בדבר, בכל מיני דברים.. אך עם הזמן, העניין מתחיל להיות הרבה יותר מאתגר. ולמה? מהסיבה שאת הולכת ומתחזקת, ובמקום לקבל טוב ושכר, את מקבלת הפך הדבר ממש - ואת תוהה איפה ההיגיון?! ואת שואלת: ״מה זה באמת נכון, שצדיק ורע לו, רשע וטוב לו״. אבל זו שוב פרשנות מעוותת שלנו, כי בחקירה נגלה כי: הצדיקות היא הכי משתלמת!! היא אמנם דורשת סבלנות שיא, אך היא מגלה לאדם שצדק תמיד נשקף מן השמים!! אנו לרוב נוטים לפרש את המציאות בעיניים אנושיות, וזה טבעי שאם נעשה טוב נרצה לקבל טוב. אך שהדברים נכנסים למסלול השם.. זה לא בדיוק ככה. במסלול המיוחד הזה הדברים יותר מתוחכמים ודורשים חקירה או תמימות, או שניהם יחד. לי אישית קרה לא פעם שלקחתי על עצמי קבלה מטורפת, ומיד המציאות הביאה לי מה זה ״כאפה לפנים״. ואמרתי: ״אלוהים אתה נורמלי (מצאתי את מי לשאול על נורמליות) למה זה. בסדר שלא הכל אני מבינה וצריכה להבין, אבל זה, אכזרי״. ופה אכנס לנקודה העיקרית ואתחיל בהמשלה לגוף. כחלק מלימודיי ברפואת הנפש, למדתי בנוסף, שנה א׳ בריאות טבעית, ושם למדנו שאדם העושה ׳ניקוי רעלים׳ - ומתחיל לאכול בריא ממש, הגוף תחילה יראה סימפטומים של חולי: פריחה, בחילות, ועוד כל מיני תופעות המעלות תהייה - איך זה שאדם אוכל בריא, והגוף מרגיש חולה? ובואו נבין את הגאונות לשמה. דווקא ברגע שאדם משנה דרכיו והרגליו - הגוף נכנס ל ״שוק״ ומתחיל להוציא את כל הרעילות של כל השנים בהן אכל אוכל לא בריא. בדיוק כך, הדבר עובד בנפש - בדיוק ברגע שאדם מקבל קבלה/החלטה לשנות הרגליו ומידותיו - יופיע במציאות ניסיון קשה, ולמה? הניסיון הוא מעין ״זרז״ להוציא את ההרגלים והמידות הרעות באדם, ובעיקר, להגיד לו לטוסססס מהנקודה שבה הוא עמד בה. *לדוגמא: אישה קיבלה על עצמה צניעות נוספת, דווקא בחופשת הקיץ, והבורא קלט שמערכת היחסים בינה לבין בעלה אינה כנה, ואף נוגדת את הרצון האלוקי.. הבורא, דווקא בחופשה, ובזכות הקבלה, יעצים את הקושי ביניהם, קרי - יראה לאישה בזום אאוט את התמונה הגדולה ביניהם, ויאיץ בא ללכת ממנו. עכשיו, בזמן ההתרחשות - זה כאב שלא ניתן להסבר, זה הכי כואב שיש (זה הטוב המוסתר ברע) אבל אומרים: שאלוהים לא נותן לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. וזה בדיוק ככה. קודם מכשירים את האדם, ורק אז מנסים אותו. יוצא, כי הקבלה לצניעות, עשתה רעש גדול בשמים, ורעש גדול בין השניים. במטרה לעשות סדר בבלגן! אין גאונותתתת כזאת! (שנבין, בלא הקבלה והתעוררות חסדי שמים, יכול מאוד שהייתה חופשה נחמדת, בלשון המעטה, השקר תמיד "זורם", עד שנפגש בקבלה אלוקית, היא מפרקת אותו לגורמים. חשוב לציין, כי גם בלא קבלה, מראים לאדם ההולך וחפץ בדרך השם, אך קבלה רגע לפני יציאה אל "הטומאה" וקידוש השם עושה רעידת אדמה!!!!!). מבינים את הגאונות? הלא מה נראה לנו, שהנפש המצולקת יכולה לנפוש רק בקבלה בלי הוכחה???? ככתוב: ”כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ, וּכְאָב אֶת בֵּן-יִרְצֶה“ (משלי ג, פסוק יב)". ומה עם כלללל השנים שגמרנו אותה?? יש כאן מהלך שלם לניקוי הנפש וריפויה והבאת האדם החפץ באמת, אל האמת. השכל האנושי לרוב, לא יכול לתפוס את זה, הוא תפוס באגואיסטיות, ואילו לימוד החכמה האלוקית וחתירה אליו, משנה את התפיסה באדם, ועולמו משתנה. האנשים מסייעים להתפתחות וכולנו מנוהלים ע״י קב״ה כ מריונטות. זה לא יעלה על הדעת האנושית המהלך הגאוני הזה של קב״ה - בזמן שאנו מצפים לקבל ״מתנה״ אנו "חוטפים" כהוגן. אבל בדיעבד, נגלה שזאת הייתה מתנה משמים. מסקנה: בזכות הקבלה, מתעורר חסד מהשמיים היוצא להצלת נפשות, אבללל דרך המשהו "הרע" במציאות. כדי לעזור לאדם להתקדם באמת. בלי רע אדם רדום!  בניקוי רעלים - האמנם, נכנס לגוף אוכל בריא המעלה את הרעילות. אך בנפש - כדי להוציא את הרעילות שהצטברה שנים על גבי שנים בצורת: כעס, טינה, זעם, שנאה וכו׳.. חייבים את ״הדרמה האנושית״/ההתעללות - הניסיון. נזכור - קיבלנו קבלה להטיב, וחטפנו במציאות ״זפטה״ - זוהי, לא אחרת מאשר הדרך האלוקית להוצאת הפסולת מהנפש שלנו ולהחזיר אותנו למסלול, שאחריה, אם נצליח לקבלה בתמימות ובהבנה עליונה, נרגיש בנפש משהו אחר.. משהו גדול נשבר מתוכנו, האני הישן התמוטט! וכל הרגשות השליליים שחנקו את הווייתנו, איתו. בואו נחשוב איך אדם שרירי זוכה לגוף חזק? בזכות דמעות ויזע. כך אדם יכול לזכות להיות אדם - חופשי ומשוחרר מעצמו, בדיוק דרך הדמעות והיזע שבנפש. יוצא כי המצוות/הקבלות למיניהן - הן אמצעי מקדם אל התכלית שלנו. אפשר לראות אנשים רבים שהחיים שלהם בסדר, נו רגילים כאלה.. אך לא מקדמים את האדם החפץ באמת לשום מקום, זה כמו - במקום דרוך! ואם נשאל איפה עדיף, כי נראה ששם שקט יותר.. אז נגלה, כי לעמוד במקום זה רועש יותר לנשמה. הנשמה ירדה לכאן להתפתח.. ולהתפתח, וכמו ״השרירן״ - זה רק ע״י קושי!!! ורגע, כל קבלה ומעשה טוב שמורים במערכת הפנימית/אלוקית - במעין ״כספת״. ואם נצליח לאזור סבלנות, נחווה את גמולם הטוב עבורנו, בע״ה. זה סוד ה ״זפטה״ מיד אחרי קבלה רוחנית. מתנה טובה היא זאת שהמתנו לה שנים רבות.. אל נתייאש, גם כשקשה מאוד - נזכור את המהלך הגאוני והמקדם! אנו רק בני-אדם טובים הרוצים להתענג עם החיים. אין עונג בלא ידיעת השם… ״הִנֵּ֣ה׀ יָמִ֣ים בָּאִ֗ים נְאֻם֙ אֲדנָ֣י יְהֹוִ֔ה וְהִשְׁלַחְתִּ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ לֹא־רָעָ֤ב לַלֶּ֙חֶם֙ וְלֹא־צָמָ֣א לַמַּ֔יִם כִּ֣י אִם־לִשְׁמֹ֔עַ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י יְהוָֽה״. (עמוס ח’, יא). ״הרעב״ שלנו הוא רעב רוחני!!! לא ללחם ומים, אלא, לדברי אלוקים חיים. אין רע, הרע הוא פרשנות של שכל קטנטן. קשה - זה הטוב המחלץ. ויש קטע כזה, כשאדם חוזר בתשובה ורוצה בסה"כ להיות אדם טוב יותר, הוא נתפס איפה כמשוגע, ולמה?? כי רובנו משוגעים! וכשאחד יוצא מן המסלול - הוא נראה לא נורמלי. נו מבינים את הדביליות? קטע הזוי. אבל מובן. שנזכה להיות אדם. ונזכור! כשם שהורה - בלי ילד, אינו יכול לגלם את השלמות שבו, ומורה - לא יכול לגלם את דרכו, בלא תלמידו, ומעסיק - לא יכול בלא עובדיו, ואיש - אינו יכול להשלים את עצמו בלא אישה!!! כך הבורא לא יכול לגלם את השלמות שהוא, בלעדינו בני האדם.. לכן, נוצרו המצוות (צוותא) ומערכות היחסים, כדי לסייע לנו להיות בשת״פ ולהוציא לפועל כוחות חדשים מתוכנו, שלא הכרנו קודם. זה פלא גמור וחסד מובנה כשמבינים את המערכת האלוקית. הכל כאן זה עזרה לבני אדם - לגדול ממש כמו עץ הנותן פרות מתוקים. חזק וברוך. (א' אלול 4/9/24)