מָשִׁיחַ - למשוח עלינו שמחה

לפני שמשיח יופיע כדמות אדם, עלינו תחילה ליצור אותו בתודעה שלנו. המילה 'משיח' היא מילה עצומה, כולנו מכירים אותה כ- אדם שיופיע פתאום ביום מן הימים ויגאל אותנו כפרט וככלל. זוהי למעשה התפיסה האנושית לגבי המשיח. אך מה אם אומר לכם שבכל אחד ואחת מאתנו קיים משיח. בואו נגלה. מהו 'משיח' בסוד הדברים? משיח - הוא שם לתנועה חיה בנפש האדם שאותה צריך האדם לעורר מבפנים!!!! ומהי תנועה חיה? ה שמחה! האדם מחויב למצוא את השמחה בתוכו. נכון שלעתים זה מאוד קשה, אך זה מאחר ואמנו את המח לחשוב על מה שחסר. סוד השמחה טמון באמונה שלמה. אימון! משיח - יכול מאוד להיות שיבוא לידי ביטוי גם בדמות אדם, אך מה נעשה עד שיגיע, נחיה בהמתנה או שנחיה מתוך המתנה הנמצאת בתוכנו? והמתנה למצוא את המשיח שבי!!! העבודה שלנו היא בעיקר בנפש – "כל עוד בנפש פנימה..." (התקווה). ומכאן, כי אנו אמורים כולנו להגיע ב- מחשבה (אותיות בשמחה) לתודעת משיח. איך מגיעים תחילה? מתבוננים במילה. ראו כמה פלא. המילה 'משיח' - אותיות שמח, והאות י' היא גמטריה 1, ואומר: להיות שמח באחד. פעמים שזה נשמע פאתטי, בגלל "טרוף" החיים, אך כשאנו מצליחים בכל זאת לראות את השם נכנסת בליבנו כזאת יראה והבנה שיש רק אחד בעולם שמנהל כאן את הכל, וידיעה זו היא משיח, למה? כי היא כמעין משחה על נפשנו, שעלינו להימרח בה כמידי יום ואף לנסות למשוח אותה גם על שאר האנשים. לצד המשחות הקוסמטיות והמאירות, כדאי שנמרח עצמנו ב משחת ה 'משיח' - בתודעה/מחשבה חדשה שהיא בעיקר מאירה ומחוללת מראה זוהר חי ורענן. ושוב, אם נשאל את רוב בני האדם מי הוא המשיח? רובם/כולם יענו: "מישהו שאמור לגאול ולהביא לתחיית המתים". ורגע, האם מדובר במתים הפיסיים, או באנשים שעל פניו חיים ובתוכם מרגישים מוות/ריקנות? (מאחר ואני עוסקת בפן הפנימי והעמוק של הדברים, אביא את הצד הרוחני ולכן אני אישית לא יודעת ולא נוגעת בכל הקשור לפן הפיסי). הריקנות שבנפש היא חלל היא הפך שמחה, היא לא מעט פעמים לא נשלטת פי כמה וכמה בעולם של גירויים אינסופיים. העצה - החלטה לפעול אחרת. בלי החלטה וכוח אנו פשוט נשלטים ע"י כוחות הרשע. ניתן לראות במילה 'משיח', את המילים מח ו שי, ואומר: שאם נדע להשתמש במח נכון, נקבל שי, והשי להבין ש חכמה היא לקחת כח מה'! אנו נמצאים בעיצומה של המלחמה, על מה אנו נלחמים? על הבית! ארץ ישראל. ובפנימיות, אנו נלחמים על הארציות: הגירויים למיניהם.. שאם נתגבר עליהם נתיישר עם הנפש המוארת שבנו. הבית - הוא לא אחר מאשר הנפש המיוחדת שלנו שאתה אנו חייבים להיות בשלום פנימי. הלא אם אני לא בשלום עם עצמי איך אוכל להיות בשלום חיצוני? וזה למעשה המגפות שפוקדות אותנו בדיוק מאותה הסיבה: שאין שלום בתוכנו, ושאנו בעצמנו פרצנו את כל הגבולות האישיים ומאליו הכלליים. וכאן נכנסת עבודת ה משיח שבתוכנו, שדורשת מאתנו: 1. להתחבר לשי - מח שבנו 2. למשוך את עצמנו לתודעת בורא עולם, של מי אני בכלל ולמה באתי לעולם/למה אני נצרך במערכת וכו'...3. לשוחח(משיח) דיבורים של השפעה ואהבה כלפינו וכלפי הזולת. משיח - גם לשון שיח. עלינו לקיים שיח של כבוד, הערכה, אהבה שלא תלויה בדבר כלפי האחר. משיח - לשון משיה. עלינו למשות/למשוך את עצמנו תמיד מן המייצר- המקום הצר בתודעה הנשלט ע"י הפחד, אל המרחב – המקום הרחב בתודעה הנשלט ע"י האהבה, "מן המייצר קראתי יה ענני במרחב יה" . אלו הן הפעולות: שיח, משחה, משיה, שי מח.. שאדם עושה אותם הוא חווה בעצמו תחיית המת שבתוכו, כי הוא בעצמו בעזרת תודעתו הצליח להחיות את עצמו ולא נשאר "מת" בחייו ומאליו יסייע בדרכו לשאר האנשים סביבו, זוהי פעולת משיח. שנזכה כולנו מרגע הזה לדעת שהמשיח קודם נמצא בתוכי ואם אדע להימשך בו הרי שכבר נגאלתי. *גאולה מהי? גאולת הנפששששש. איך? ע"י הכנסת ה אלפ/פלא למחשבה. גולה ו ג(א)ולה כמעט זהות. ההבדל ב א' - ראשית חכמה, יראת שמיים. עפ"י חז״ל, המשיח שיגיע בע"ה יהיה אדם בני עמנו, יתגלה מתוכנו, מתוך עמנו והוא יופיע כגבר, וכולם יגיבו בתמיהה ״מה זה המשיח״, אך הוא שנבחר ע״י בורא עולם לגאול אותנו מכל שיעבוד נפשי ופיסי כאחד, מהתוהו ובוהו המתמשך! ושוב, לא לפני שנעשה זאת בעצמנו, כל אחד ואחת מאתנו ברמה האישית. ועל כן, חז"ל והמקובלים בדורנו זועקים שנחקור את האמת בחיינו ונפעל למענה, שזה לשוב אל הדרך, אל החוקה אל הסדר, אל האחדות והאהבה, פן יהיה מאוחר! ״רִבּוֹן הָעוֹלָמִים יָדַעְתִּי כִּי הִנְנִי בְּיָדְךָ לְבַד כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר וְאִם גַּם אֶתְאַמֵּץ בְּעֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל יַעַמְדוּ לִימִינִי לְהוֹשִׁיעֵנִי וְלִתְמֹךְ נַפְשִׁי, מִבַּלְעֲדֵי עֻזְּךָ וְעֶזְרָתְךָ אֵין עֶזְרָה וִישׁוּעָה..״ שנזכה אמן, כן יהי רצון.