אִם לֹא נִתְפַּנֶּה לַקּוֹנְפְלִיקְט הַפְּנִימִי שֶׁבְּתוֹכֵנוּ, הַמְּצִיאוּת תְּפַנֶּה אוֹתָנוּ..
לכולנו יש כאב/תסביך - קטן או גדול, שאנו סוחבות אתנו במשך שנים רבות. הלא, בלא כאב - אין גדילה רוחנית - וזאת מטרת הבריאה למעשה, שנגדל. אך מה, אם את לא מודעת - את תגררי אינסוף דרמות במציאות, ורגע, גם אם את כן מודעת, את תסחבי אינסוף דרמות במציאות. מה עושים? מתפנים! (ומחילה מכבודכן, כמו בשירותים). ולמה? כשם שאי אפשר להתאפק מידיי כשיש לנו צרכים אנושיים, כך אי אפשר להשאיר את הכאב הרבה זמן בלב/בנשמה/בנפש - אייייי אפשררר! יש ״סתימה״ במערכת הפנימית/בנפש האדם!! ואם סתום בפנים, סתום בחוץ - החיים ״עומדים״ במקום, לא מתקדמים - מחרפן! אנו רואות כמה סבל יש בעולם! למה זה? כי כולנו מתהלכים עם כאב, שאותו אנו מנסים להסתיר בכל מחיר, ויוצא שאנו משקרים את עצמנו ואת כל העולם!!!! וכפי שהמקובלים ציינו: "עלמא דשיקרא" (עולם של שקר). "פה קבור הכלב". אמרנו - להתפנות לכאב/לריפוי, אחרת, הכאב יפנה אותנו. דוגמה לכאב פנימי עמוק ושורשי - ׳אבא השמיע לילדה שלא יכול לצאת ממנה שום דבר׳ - זהו משפט שחדר עמוק לתודעה של הילדה וגרם לה במשך שנים לחשוב שהיא לא מספיק טובה. מה קורה לאותה ילדה? היא באמת חושבת שהיא לא מספיק טובה!! וכאן, מתחילה הדרמה של החיים שלה… היא תעסוק בעבודות ׳לא משהו׳, מה שכן, היא תחתור לעצמאות (מבלי שתבין למה, אולי כדי להוכיח..), היא תמשוך אליה גבר טוב ממש, שלא באמת יענה לצרכים העמוקים שלה והיא תרגיש צורך לרצות ולרצות כדי להרגיש טוב עם עצמה, אבל היא לא באמת תרגיש טוב, נהפוכו, תסבול יותר. והיא תמשיך לחפש את עצמה במערכות יחסים שמזכירות לה את אבא, וגם מישם היא תברח, כי…היא לא פותרת את כאבה הפנימי ביותר - היא לא פותרת את הכאב מול אבא/עצמה - את ההסכמה שיושבת לה במרתפי הלבבבב ומכערת את נפשה ואת עולמה. מה צריכה לעשות אותה אישה/ילדה? להפנים את הנאמר פה ולחזור בזמן לאותה החוויה, לאותו הקול ולעשות שם שינוייייי - ראשית להבין שמה שיצא מאבא, זה מה שהוא חשב על עצמו. לה - אין קשר לזה. הוא דיבר מכאב שלו, והיא ספגה את כאבו… מבינות מה קורה פה? יש לה תיקון מול אבא, במקרה הזה, המצריך הכרה, אומץ, ו וידוי - אימלאאא - אב׳לא הגיע!!!!! ♥ והוא רוצה לומר לך שאת יכולה להשיג הכלללל - כל מה שתרצי בזכות החכמה שהוא נטע בתוכך, וחיכה שתגלי אותה בך - דרכו, דרך הדרמה ו המרדה שבך. ואווו ואווו ואוו - לגלות את השורש זה דמעות של: שמחה, שחרור והקלה. שנזכה להתפנות לכאב, אחרת נ ת פ ו צ ץ!!! כי אם אנו לא נעשה זאת, המציאות תפנה אותנו, ובמילים אחרות ׳תפוצץ אותנו׳. אז אם פעם שמעת משפט בסגנון הזה: ״מה יצא ממך״, מאחד ההורים שלך.. דעי - כי נכנסת למרדף חיים אַחַר: ״תוכיחו לי שאתם אוהבים אותי״…דרמה אחת שלמה - צאי משם במהרה. זה מעייף את הנפש לרצות לקבל הוכחה שאוהבים אותך. ואת לא עושה את זה בכוונה, פשוט עמוק פנימה, את מרגישה כל כך רע עם עצמך, עד כדי, שאם מישהו בחוץ לא מראה לך שהוא אוהב אותך, את פשוט מעדיפה להיעלם. אמת? הכי קשההה בעולם. ואת יודעת למה זה קורה לך?? כי שנים שאת מזניחה את עצמך! שנים שיש בך כאב פנימי שאת פשוט לא יודעת איך לגעת בו ולתת לו ריפוי!! וזאת למרות שמבחינתך עשית הכל כדי לעזור לעצמך.. אבל כנראה שלא מספיק. כי כשמדובר בנו, אנו תמיד יותר עצלניות. ויוצא שישנו פעררר עצום בין מה שאת יודעת לבין מה שאת מרגישה!! ולפער הזה קוראים - קשת עורף שאת!! פער = עורף. את קשה איתך, מסרבת לדעת את כאבך. אבלללל יש לך נשמה כזאת ענקית, ואבא כזה גאוןןן שלא מוותרים עלייך וממש עושים לך ״אמבוש״ - "מכאיבים" לך מכל כיוון, כדי שתתפני באמת באמת באמת לכאב שחונק לך את החיים - אותו זיכרון שנצרב לך בילדות: ״מה יצא ממך״. עכשיו זה רק את מול אבא שלך ואבא שבשמים. תוכיחי לעצמך שמה שיצא ממך זו את - הכי מושלמת בעולם!! איך תדעי שאת מתחילה לאהוב אותך? הכאב והפחד כבר לא שולטים בך, ובטח שלא שום דבר אחר. את - מ ש ו ח ר ר ת. אם גם את רוצה להרגיש שהכאב לא שולט יותר על חייך - קבלי החלטה ובחרי בך. טפלי בעצמך! זכרי - כשיש לך כאב - כאן אבא. ועוד משהו, דעי - לא משנה כמה חכמות תשיגי, ולכמה פילוסופיות חיים תתחברי, וכמה ספרים תקראי, וקורסים שתרכשי.. הכל בהחלט נצרך לתהליך ההתפתחות באדם, ובלא חקירה, בוודאי שנישאר ׳תקועים על עצמנו׳. ולא משנה כמה טובה ומתוקה תהיי, אם לא תתפני לכאב שמנהל אותך - שלא תמיד את ערה/עדה לקיומו בתוכך, לא תפתרי באמת כלום בחיים. הכל יישאר בראש - מונח יפה ומובן - אבל הלב, הלב רוצה להתרגש ממך. חזק וברוך - תודה לאבא שבשמיים.. *הפוסט כתוב בלשון זכר, אך תקף גם לגברים הסוחבים בליבם כאב.