"וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשֹׁל בָּךְ"
בהסתכלות ראשונית המשפט הנ"ל מעלה תהיה ואילו קצת הקטנה של האישה, אך זה אך ורק בעיניים שטחיות, בהסתכלות מעמיקה המשפט הנ"ל מסתיר גאונות לשמה. בואו נתבונן במילה 'תשוקתך'. תשוקתך - לשון 'שוקת', מהו שוקת? מקום ששותים ממנו, משמע: אישה בטבע שלה נמשכת לאיש שיש לו מה לתת לה מבחינה רוחנית לא גשמית, ר ו ח נ י ת! וזהו הסוד - אישה משתוקקת אל השוקת הנמצא באיש שלה, זה שעמל והתייגע למצוא בתוכו את האמת הפנימית שכל כולה פשטות, שמחה ואהבה ללא תנאי. במצב הזה שהוא מכהן בתפקידו המהותי - כאיש המשפיע אור על האישה, הוא זוכה למשול בה, מה זה למשול? להשלים אותה, להחדיר אליה שלום. 'ימשול' אותיות 'שלומי' - כשאישה עושה דרך לעצמה ומתייגעת אל מול הדפוסים שהשאירו אותה בלופ, קרי, ההתמכרות והתלות למה שאינו טוב בשבילה, היא למעשה סוללת נתיב חדש בחיה כזה שיפגיש אותה עם האיש שישלים אותה - וזה הישג ההישגים בבריאת העולם - איש ואישה זכו/זככו - שכינה ביניהם. להגיע לאיחוד מחדש הזה זה נס - זה לחזור לימי בראשית ממש ולתקן את חטא אדם וחווה שכל הקלקול שלהם נבע מתוך אשמה ואנו כאן היום, הזוגות, בנסתר, אמורים להזדווג מחדש אך הפעם לא מתוך אשמה (שזה רק הפריד אותנו במשך דורי דורות) אלא, הפעם מתוך לקיחת אחריות ובגרות אישית שעל כל אחד להגיע בפני עצמו. להגיע לזיווג בריא ויציב זה אכן כ- קריעת ים סוף, אך החשוב מכל שלכל הסיפור כאן יהיה סוף טוב ושלם. להגיע לזיווג שכזה מצריך לב טוב, כנות מוחלטת, יושרה פנימית ובעיקר רצון להתקרב לאמת לאמיתה - כזאת שנמצאת בשמחת הלב לא בראוותנות העיניים. כמוכן מצריך בראש ובראשונה קרבה להשם והרבה מאוד סיעתא דשמעיא. חשוב שנדע, התורה לעולם לא תשים את האישה במקום נמוך כפי שלא מעט אנשים שמביטים במשפט נוטים לחשוב. השם מהלל את האישה ויצר אותה במיוחד לכבוד האיש שיגדל רוחנית דרכה, מה שאומר: רק שהאיש התחבר לעוצמתו והתיישר עם פנימיותו הוא זוכה לקרב אליו אישה שגם היא התחברה לעוצמתה והתיישרה עם פנימיותה. נס מתנוסס בהחלט - אך קיים ואפשרי. במצב שכזה של חיבור בין השניים, האישה חווה השתוקקות לאיש שלה שלא חוותה כל ימיה, לא עוד השתוקקות מצומצמת של הגוף, אלא השתוקקות רוחנית/כמיהה עזה ברמה הנשמתית (הרבה מעבר לגוף המתכלה). 'ואל אישך תשוקתך' - זה הרבה מעבר לפן הפיזי על אף חשיבות התשוקה הפיזית, שתתקיים מאליו וכתגובה לחיבור בין הנשמות, אלא 'ואל אישך תשוקתך' - הוא עניין רוחני שבו האישה משתוקקת לקבל טוב מהאיש שנברא עבורה, והיא כמובן נבראה עבורו ומכפילה לו ולהם את הטוב והברכה, ככתוב: "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם". יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ, מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם.