הַיַּלְדָּה הַפְּנִימִית/שׁוֹשַׁנָּה אַלּוֹן
בכל אחת ישנה ילדה קטנה
שרק רצתה להרגיש אהבה
יצאה היא לחפש בחוצות
ומצאה היא לא מעט מחיצות
יצאה היא לחפש בשווקים
בין לא מעט דמויות ונמרים
שאת ליבה שבו, אך את ידה לא ביקשו
כעסה היא על החיים
אך הבינה בדיוק מה כולם מבקשים
להיות…. נאהבים.
בכל אחת ישנה ילדה קטנה
שנשכחה עם השנים
שנדחקה אל הקלעים
שקולה אינו נשמע
שביטוי לא קיבלה בעולמה
שעצבות לא קטנה, כיסתה את נפשה.
בכל אחת ישנה ילדה קטנה
שרק רצתה להרגיש אהובה
שהתפללה למחילה
שזעקה תפילה
שחלמה להיות היא, שמחה
מה לך ילדה, על מה את חולמת
אחרי שנים שאת לוחמת ומוחלת?
בכל אחת ישנה ילדה קטנה
שרק רצתה להרגיש טוב
ונאלצה קודם לשלם חוב, ישן
החבוי בערוגות הגן
יצאה היא לברר במה מדובר
האם בכאב שלא נגמר…
או שמא זהו הלב שנשבר
ממשהו שכבר מזמן עבר
ולא נותן הוא מנוח
עד שנוליד מתוכנו את הכח
להקשיב לילדה הקטנה
שרק רצתה לתת לנו מתנה
וזוהי הנתינה.
בכל אחת ישנה ילדה קטנה
שרק רצתה להשתחרר
ופנתה היא אל החבר
שלא תמיד הצליח להבין לליבה
והיא שוב נותרה לה לבדה
פנתה היא לחברה
וגילתה שגם היא תפוסה בכאב ישן
אולי עוד מתקופת הגן
וגם היא מתגעגעת
ובעצמה כלל, אינה נוגעת.
שפעמים מרגישה בליבה כישלון
על ילד שלה, שלדעתה הלך לאבדון
אינה מצליחה היא להתרומם
מאותו הרגש שבה מזמן שומם.
גדלנו בבית 10 ילדים
ולא, לא הרגשתי שאותי אוהבים
אמא הייתה עסוקה כל הזמן בניקיון, עבודה ובישולים
והיחסים בינינו היו מרחוקים
היא לא עשתה בכוונה
זה היה האוטומט שנבנה
כשאמא שכבה לה במיטה על ערש דווי
החזקתי לה את היד ושאלתי: אמא, את אוהבת אותי?
״מאוד מאוד י׳בינתי״
והלכה היא לעולמה אותה עיישה שאהבתי.
שלא פעם איבדה את הסבלנות
כי דילגה היא על הסלחנות
ומצאה עצמה שבויה לכאב
שנמצא אצלה עמוק בלב
ילדה, המפתח לחנות
נקנה בהרבה מאוד סבלנות.
בכל אחת ישנה ילדה קטנה
החושקת להגיע אל השוקת
לאהוב את כולם בלי הגבלה, בלי מגבלה
לכל אחת ישנם זוג כנפיים
איתם היא יכולה לגעת בשמיים
זהו המעוף שבלב
המרגיש כמו פרח מלבלב.
לכל אחת ישנו איש
אתו היא יכולה להרגיש
וזה אף פעם לא מאוחר
למצוא את החלק שבך, מואר.
אחרי הכל את פה רק בגלל הרוח
אפשרי לעצמך אישה/ילדה גם לשמוח.
ועכשיו, שאת קצת מוארת
תאמרי לי - אישה יקרה
מה את מספרת?
האם לתת אהבה לעצמך את לומדת?
*הכתיבה שהופכת גם לשירה. נכתב בלשון נקבה, אך מתאים גם לזכר - הילד הפנימי.