הָאוֹב-דָּן הָרִגְשִׁי נָטוּעַ בְּרֵאשִׁיתֵנוּ - אָדָם חַוָּה וְהַנָּחָשׁ.
ביום זה אין מנוס מלדבר על אוב-דן.
אם נביט אל המילה ׳אובדן׳ נראה כי יש בה מן האיבה (פעולות האיבה). ורגע, לפני שנפנה מבטינו אל החוץ ואל כל התסריט הכואב שעברנו/עוברים כעם, כדאי שבזכות האירוע הכל כך קשה וכואב הזה נפנה מבטנו פנימה וננסה להבין היכן אנו פועלים עם עצמנו בעצמנו את האיבה הזאת. למה הכוונה? שורשו של האובדן שלנו כנשמות ישראל נמצא בראשיתנו - עוד בימי אדם וחווה והאובדן הרגשי שהם חווה בנפשם. אדם וחווה איבדו את הדעת. הנחש הצליח לפתות את האישה והאישה את האיש ויחד איבדו את הדרך. זוהי הדינמיקה הפנימית שכולנו אחוזים בה - איבדנו את הדעת ונשלחנו לעולם למצוא את הנעלם הזה. עולם לשון נעלם. מי הוא הנחש היום? - כל אדם שיש בו מן הערמומיות וההסתרה. - כל האדם שכל כוונותיו לפתות האחר ולקחת ממנו. - בכולנו נמצאים שלושת הדמויות/התנועות (הנפשיות) הללו: אדם, חווה והנחש. ✨כולנו בסתר ליבנו כמהים לחוות את האדם האותנטי שאנו. ✨כולנו בסתר ליבנו כמהים לחוות טוב בלב אך ✨בכולנו מזדחל לו הנחש הערמומי שמכריע את האדם וחווה שבנו. ואותו אנו מוכרחים לזהות ולהכניע. מדוע? מפני שהוא הורס אותנו ואת הסובבים אותנו. הוא מעצים בנו את האובדן והחיסרון. כשאני ערמומי אני עסוק בתחבולות -׳בתחבולות תעשה לך מלחמה׳ ערמומיות היא תולדה של אגו וגאווה -׳אין אני והוא (האגו) דרים באותו הבית׳ - אמר הקב״ה. אך כשאנו נלמד לזהות שזה המבנה הנפשי שלנו וזאת העבודה שלנו לגאול את עצמנו מן הנחש, נשוב מן האובדן אל ההימצאות. אל המרחב. אל האהבה. נמצא את עצמנו ונחווה טוב בלב.
הדברים מאוד עמוקים ולא תמיד מדוברים אך כבר אמרו מקובלים שהדור הזה כמה לפנימיות - ללב! אין אובדן בחוץ אם אין אובדן בפנים.
כשאני אבוד בפנים - אני חיי חיי שקר ומרדף אינסופי אחר הכלום והשום דבר. לכן, מרד-ף = מרד אינסופי.
פעולות האיבה שאנו עושים בעצמנו הן: הטינה והשנאה, הכעס והרוגז, האכזבה וכל שאר הרגשות השליליים שבראשם עומד הנחש.
הבחירה שלנו לבחור האם לתת יד למשיח שבנו או האם לאפשר לנחש להרוס אותנו.
משיח - זהו החיבור לדעת שאומרת יש בורא לעולם והוא מנתב את כל התסריט שלנו כפרט וכלל לטובה. שכחנו את האמת לכן ׳חשכה׳ אותיות ׳שכחה׳. עלינו להיזכר באמת שוב. אחרת הנחש יתפוס פיקוד ויביא את חיסולו.
מעניין ש ׳נחש׳ ו ׳משיח׳ נותנים את אותה הגמטריה - 16 + 16 = 32 = חמש = שמח. עלינו לנתב את הנחש למשיחות - להתעלות - לדעת אלוקית - היא מקור השמחה.
עכשיו בואו נחשוב מה זה שבכל נשמה ונשמה יהודית שולט הנחש הערמומי, כמה הרס ואיבה מופץ לעולם שאותו אנו חווים לא מעט ברמה האישית, זוגית, כלכלית וכללית. ואת זה כבר זעקו חכמי הקבלה - ׳עולם פנימי מקרין לעולם חיצוני׳ - אוייייי כמה זה קריטי לסלק מאתנו את הנחש - רק כך יסתלקו אוייבנו. חזק וברוך.
שנזכה לדעת אהבה בלב ענווה בנשמה וחיים של שמחה
שהדברים יהיו לגאולת הדעת בלבבות עם ישראל אמן ואמן ♥️