בהשראת האירוע ב- יבנה. יַבְנֶה לשון יִבְנֶה. ואומר: כי מהטומאה הכי גדולה יבנה האדם מתוכו את הקדושה הגדולה ביותר. אין רע יורד מן השמיים, האירוע שקרה זעזע את כל המדינה וחדר לכל בית בישראל ולכל אדם והוא (האירוע) דווקא, יבנה חברה מתוקנת יותר ויביא לסדר חדש הבנוי על חוקיות המושתת על קדושה. קדושה - היא הבדלה מן הערבוביה והשקר אל האיחוד עם האמת לאמיתה. לכן אמרו מקובלים - זה דור הגאולה! על פניו נראה שהכל הולך לאיבוד, אבל זה רק נראה, בזמן שממש בהווה קורת ׳בניה׳ - ראו מהיכן באה הטומאה הכי גדולה מ יבנה, אין מקרה בעולם - הכל השם רוקם!! כדי שנדע את ההשגחה הפרטית ואת העובדה שבזמן שאנו מקטרים על המעשה המזעזע הוא כבר בונה בתוכנו קדושה עילאית. נראה לנו במקרה כל עניין המאמן וחדר כושר? אז לא, זה לא מקרה, אלא לעורר מתוכנו את האמון והאמונה בבורא שרואה הכל ואין נסתר מחמתו!!! ועלינו לדבוק בדרך כשרה. המאמן - הוא רמז אלינו להתחבר למאמן האלוקי העוסק בנשמה ולא בגוף. עוד נראה בעיננו כי הטומאה תוחלף בקדושה, יגיעו ימים שבהם האישה תשמור על כבודה וערכה, הגברים יתבגרו ויתגברו וירסנו את יצריהם ככתוב: "מיהו הגיבור? הכובש את יצרו", ונחווה את השלום הפנימי בנפש האדם ובכל בתי ישראל. בואו נגלה מדוע מתקיימת בגידה. בגידה במערכות יחסים נובעת מבגידה עצמית! מעין ״גול עצמי״. האדם מרגיש משועמם, ריקני וחסר ערך, ולכן יוצא לחפש משהו שיזיז לו את הלב, הבעיה שעם הזמן הוא מגלה שגם שם ירד הריגוש וחוזר חלילה - סבל מתמשך - אדם אינו מודע למה שימלא אותו באמת, לוקחות לו שנים רבות אם בכלל להבין שכלל לא מדובר במילוי חיצוני, אלא במילוי רוחני. בגדים - מכסים את הגוף, ובגידה - מכסה את הלב כ- כתם בנפש האדם. כתם - ניתן להסיר ע״י מלבינים. בגידה - ע״י ייסורים קשים ועזיבת החטא (תשובה). בגידה - היא מעשה הכי שפל שאדם יכול לעשות בחייו, וזה כשלעצמו מעיד על בגידה עצמית. קרי, כל מעשה חיצוני של האדם, שורשו בעולמו הפנימי. אז אדם הבוגד מחוצה לו, הוא באופן ישיר בוגד בעצמו - בערכיו המוסרים והאלוקיים. בגידה - היא מעין בגד שהאדם מתעטף בו כדי לא להתמודד עם האמת הפנימית שבו שהיא: טראומות מהעבר, חווית דחייה וחוסר באהבה. יוצא, שאדם בוגד הוא אדם רמאי - המרמה בעיקר את עצמו, אדם בוגד הוא אדם המשקר לעצמו ולאחרים. אדם בוגד, בבסיסו, הוא אדם טוב אבל פחדן שלא מסוגל להתמודד עם עצמו ומנסה ״להתלבש״ באחרים. אז בגידה - היא ״לבוש״ שאדם שם על נפשו כדי לנסות להרגיש את ליבו. ומה שיוצא לא רק שהוא אינו מרגיש את ליבו הוא גם אוטם אותו עוד יותר (ל״ע). בגידה היא מעילה באמון בכל המובנים. ובגידה מתחילה עוד במחשבה ונמשכת לדיבור ומעשה. בגידה היא מעשה פנימי המושלח גם כלפי חוץ - בבני אדם, כלומר: שורש הבגידה היא בנפש חסרה המשתוקקת למילוי רוחני וכלל לא למילוי גשמי (איש/ה). בגידה - הייתה מאז ולא לתמיד! אנו בימי הגאולה, אי אפשר שלא לראות זאת. מתי קרו כאלו אירועים מזעזעים? פעם! והיום, למה? כדי שנזדעזע ונשוב לאלוהינו. את הבגידה ניתן לעצור רק ע"י הבנה של שורש המעשה: למה אני בוגד, מה חסר לי באמת וכו'.. אדם בוגד לעולם לא יהיה מאושר, הוא תמיד יחפש בחוץ את מה שלא מסוגל למצוא בפנים, ככתוב: "והנפש לא תמלא". עוד מאיר לי כי המילה ׳בגידה׳ טומנת בתוכה את המילים: ׳בי׳ ׳גדה׳, כלומר: באדם ה גדה. בכוחו לשים קץ לפורענות שבנפשו ולהבין מה גורם לו לחפש ריגוש אסור בידיעה שזה אסון לנשמה. והגורם - האדם חש חוסר, אינו מסופק ולא שלם עם עצמו! מה למעשה חסר לו? את עצמו! את החיבור לנשמתו - זה גבוה ועמוק ולכן מעטים הם האנשים החשים בליבם מלאות אמיתית. להרגיש מלא זה להתאחד תחילה עם האלוהים שבי (עם העצמי העניו), ולאחר מכן להתאחד עם איש/ה אחד/ת בידיעה שזה האושר והעושר - ביחד נולדת השכינה ושלוות הנפש, ושם נעצר החיפוש! חיפוש לשון חופש, ואומר: אדם חופשי זה אדם שסיים את החיפוש - חזק וברוך. כולנו מסוגלים להיות אמיתיים וטובים יותר אם רק נלמד איך למלא באמת את נפשנו ונזכה לחיים מאושרים. אמן ואמן🤍♥️