אָדָם מְאֻשָּׁר הוּא אָדָם מְחֻבָּר לָרוּחַ/לַנְּשָׁמָה שֶׁבּוֹ.

רובנו עובדים מאוד קשה וממש מתקשים ״לסיים את החודש״, למה? כי אנו הולכים נגד הרוח! הולכים נגד עצמנו! מה זה ללכת נגד עצמי? זה ללכת נגד הטבע שטבע בי הבורא. אם הבורא תיכנת שאדם פלוני יהיה רופא, אותו אדם לא יחווה הצלחה ממשית בשום עיסוק אחר, להיפך, יחווה קשיים ותסבוכות שתכליתם לעורר אותו לשנות כיוון במחשבתו ופעולותיו. לעומת זאת, איך אדם ידע שהוא מתחיל לגעת בהצלחה? יש לכך כמה סימנים: 1. האדם מרגיש נמרצות ולא חלישות. 2. מה שמניע את האדם לפעולה זה לא הכסף, אלא אותו רצון פנימי שתוכנת בתוכו לתת, קרי, הרופא רוצה לרפא יותר מלקבל כסף. 3. האדם מוכן לפעול בלא תמורה. *תרגיל - בואו ניקח רגע למחשבה ונשאל את עצמנו: אם יש לנו את כל הכסף שבעולם, כלומר: כסף כבר לא הבעיה שלנו, במה נרצה לעסוק״? רגע מחונן! נשמו עמוק. מסקנה: אדם שהבורא תיכנת אותו להיות מְרַפֵּא, ירגיש בשליחות - נמרץ, שמח ומצליח, רק שהוא יעסוק בריפוי. כך לגבי זמר - שנשלח לשיר, צייר - שנשלח לצייר, נגן - שתוכנת לנגן, מורה - שתוכנת להורות דרך, מהנדס - שתוכנת להנדס וכו׳… לכל אחד יש דרך מיוחדת דרכה הוא מביא את אורו. *חשוב לציין כי גם אם אדם אינו אוחז בתעודה כזאת ואחרת, הוא עדיין יכול למלא את שליחותו, מאחר והשליחות נובעת מנשמה המחוברת לעצמה ולא מאישור חיצוני. אז איך נדע שאנו נמצאים בשליחות שלנו? השליחות - מגלה בנו נמרצות ולא חלישות.  השליחות - עוסקת בנתינה בזמן שההישרדות עוסקת בקבלה - יחי ההבדל! הדרך של בורא העולם להגיד לנו שאנחנו לא בכיוון הנכון, היא דרך הקשיים שהאדם מביא על עצמו, ולא הבורא מביא עליו. אדם מטבעו הוא הישרדותי, חושב מחשבות הישרדותיות כמו: עבודה קשה תביא הרבה כסף, והנכון, כי עבודה קשה מביאה תסביכים ולא מעט פספוס בחיים. להבין זאת, זהו צעד ענק לעבר הרוח שבנו. חשוב מאוד לעבוד ולכלכל את ביתנו, אך במידה שלא פוגמת בנשמה. עכשיו, אחרי שהבנו את זה, צריך להתחיל בבירור של מה מיוחד בי? מה באתי לתת לעולם שאני כלל לא יודע על עצמי?! בכל אחד ואחת טמונה ייחודיות, שעד שהיא לא תתגלה באדם, האדם כל הזמן ירדוף אחרי הזנב של עצמו. אדם חכם עוצר ומחשב מסלול מחדש, ממש כמו ב 'וויז' - אם מסלול יראה לנו פקוק, נבחר מסלול זורם יותר, אז מהו המסלול הזורם? ׳זורם׳ אותיות ׳מזור׳, ומזור זה רפואה, ורפואה בלשון הקודש היא: ׳אור׳ ׳פֹּה׳. ואומר: שעד שאדם לא ימצא את האור שבתוכו - את החלק שתוכנת בתוכו האמור להשתלב עם העולם - הוא יחלה, ישרוד, יתבלבל, ילך לאיבוד וחוזר חלילה. אסוןןןןן לנשמה - אשר באה לעולם במטרה לגלות את אורה דרך האדם. אין ספק כי בעולמו לגלות את עצמנו זוהי המשימה הקשה ביותר, אך בעיניי לא לגלות קשה שבעתיים! בחירה. איך נגלה את הרוח/הנשמה/האור שבתוכנו? ע״י חקירה, ע"י ׳דעת׳, וכפי שאמרו חז״ל: ״דעת קנית, מה חסרת, דעת חסרת מה קנית״. עלינו ללמוד ד(ע)ת - חכמה אלוקית שתחבר אותנו לחלק הנשמתי שאנו נושאים בגופנו. לחלק הרוחני שבנו קוראים: 'רוח/נשמה', ועל החלק הזה אנו אמורים למסור נפש ולא על עבודה קשה בחוץ המשאירה אותנו בלופ אינסופי בלא תכלית ובלא תגלית. גילוי החלק הרוחני שבנו, הוא שיביא לאדם את כל צרכיו התואמים את שליחותו. (אדם מקבל בדיוק מה שהוא צריך ולא מה שהוא רוצה, אם לרגע התבלבלנו ולא הבנו, אנחנו נמצאים ב "תכנית הבראה" שכל מטרתה גילוי הרוח/האור/הנשמה/השמחה שבנו!!! מה שבטוח שכל אחד קיבל בחייו "ערכת עבודה" (בן זוג, ילדים, סביבה, מידות, ניסיונות וכו'..) מחושבת מראש. אל לנו להתלונן - יש כאן "תכנית עבודה" שלמה בין הבורא לנברא. על הנברא להיות שותף בתכנית. אם נחשוב רגע על אדריכל העוסק בתכנון הבית, מה יעשה בתכנון שלו בלי עובדים? פשוט לא יהיה בית רק תכנית באוויר. כך בדיוק אנחנו - הבורא לא יכול להוציא את התכנית שתכנן במיוחד בשביל כל אחד ואחת מאתנו, לבדו, הוא חייב אותנו בתהליך - כי יחד זה שלם. הבורא והנברא הם "קונספט" לגילוי האור/הייחודיות שבנו. רוצים להתחיל לגלות? פנו לשם הפרטי שלכם וחקרו אותו.. לא פעם נגלה כי בשם שלנו נמצאת השליחות שלנו. נזכור - בכל פעם שנלך נגד הרוח, יתקפלו לנו הכנפיים!